Psalms 50
1 A Psalm. Of Asaph. God, Elohim-Jehovah, hath spoken, and called the earth from the rising of the sun unto the going down thereof.
| מזמור לאסף אל אלהים יהוה-- דבר ויקרא-ארץ ממזרח-שמש עד-מבאו |
2 Out of Zion, the perfection of beauty, God hath shined forth.
| מציון מכלל-יפי-- אלהים הופיע |
3 Our God will come, and will not keep silence: fire shall devour before him, and it shall be very tempestuous round about him.
| יבא אלהינו ואל-יחרש אש-לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד |
4 He will call to the heavens from above, and to the earth, that he may judge his people:
| יקרא אל-השמים מעל ואל-הארץ לדין עמו |
5 Gather unto me my godly ones, those that have made a covenant with me by sacrifice!
| אספו-לי חסידי-- כרתי בריתי עלי-זבח |
6 And the heavens shall declare his righteousness; for God executeth judgment himself. (Selah)
| ויגידו שמים צדקו כי-אלהים שפט הוא סלה |
7 Hear, my people, and I will speak; O Israel, and I will testify unto thee: I am God, thy God.
| שמעה עמי ואדברה-- ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי |
8 I will not reprove thee for thy sacrifices, or thy burnt-offerings, continually before me;
| לא על-זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד |
9 I will take no bullock out of thy house, [nor] he-goats out of thy folds:
| לא-אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים |
10 For every beast of the forest is mine, the cattle upon a thousand hills;
| כי-לי כל-חיתו-יער בהמות בהררי-אלף |
11 I know all the fowl of the mountains, and the roaming creatures of the field are mine:
| ידעתי כל-עוף הרים וזיז שדי עמדי |
12 If I were hungry, I would not tell thee; for the world is mine, and the fulness thereof.
| אם-ארעב לא-אמר לך כי-לי תבל ומלאה |
13 Should I eat the flesh of bulls, and drink the blood of goats?
| האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה |
14 Offer unto God thanksgiving, and perform thy vows unto the Most High;
| זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך |
15 And call upon me in the day of trouble; I will deliver thee, and thou shalt glorify me.
| וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני |
16 But unto the wicked God saith, What hast thou to do to declare my statutes, or that thou shouldest take my covenant into thy mouth,
| ולרשע אמר אלהים מה-לך לספר חקי ותשא בריתי עלי-פיך |
17 Seeing thou hast hated correction and hast cast my words behind thee?
| ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך |
18 When thou sawest a thief, thou didst take pleasure in him, and thy portion was with adulterers;
| אם-ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך |
19 Thou lettest thy mouth loose to evil, and thy tongue frameth deceit;
| פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה |
20 Thou sittest [and] speakest against thy brother, thou revilest thine own mother's son:
| תשב באחיך תדבר בבן-אמך תתן-דפי |
21 These [things] hast thou done, and I kept silence; thou thoughtest that I was altogether as thyself: [but] I will reprove thee, and set [them] in order before thine eyes.
| אלה עשית והחרשתי-- דמית היות-אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך |
22 Now consider this, ye that forget God, lest I tear in pieces, and there be no deliverer.
| בינו-נא זאת שכחי אלוה פן-אטרף ואין מציל |
23 Whoso offereth praise glorifieth me; and to him that ordereth [his] way will I shew the salvation of God.
| זבח תודה יכבדנני ושם דרך--אראנו בישע אלהים |
