Acts 3
1 And Peter and John went up together into the temple at the hour of prayer, [which is] the ninth [hour];
| ופטרוס ויוחנן עלים יחדו אל המקדש לעת התפלה בשעה התשיעית׃ |
2 and a certain man who was lame from his mother's womb was being carried, whom they placed every day at the gate of the temple called Beautiful, to ask alms of those who were going into the temple;
| ואיש אחד פסח מבטן אמו מובא שמה אשר יושיבהו יום יום שער המקדש הנקרא שער המהדר לשאל מתנות מאת באי המקדש׃ |
3 who, seeing Peter and John about to enter into the temple, asked to receive alms.
| ויהי כראותו את פטרוס ואת יוחנן באים אל המקדש ויבקש לקחת מאתם צדקה׃ |
4 And Peter, looking stedfastly upon him with John, said, Look on us.
| ויסתכל בו פטרוס וגם יוחנן ויאמר אליו הביטה אלינו׃ |
5 And he gave heed to them, expecting to receive something from them.
| וישם פניו אליהם בקותו לקחת מאתם דבר׃ |
6 But Peter said, Silver and gold I have not; but what I have, this give I to thee: In the name of Jesus Christ the Nazaraean rise up and walk.
| ויאמר פטרוס כסף וזהב אין לי אבל את אשר בידי אתננו לך בשם ישוע המשיח הנצרי קום התהלך׃ |
7 And having taken hold of him [by] the right hand he raised him up, and immediately his feet and ankle bones were made strong.
| ויאחז ביד ימינו ויקם אותו ויתחזקו פתאם רגליו וקרסליו׃ |
8 And leaping up he stood and walked, and entered with them into the temple, walking, and leaping, and praising God.
| ויקפץ ויתהלך ויבא אתם אל המקדש מתהלך ומרקד ומשבח את האלהים׃ |
9 And all the people saw him walking and praising God;
| ויראהו כל העם מתהלך ומשבח את האלהים׃ |
10 and they recognised him, that it was he who sat for alms at the Beautiful gate of the temple; and they were filled with wonder and amazement at what had happened to him.
| ויכירו אותו כי הוא אשר היה ישב לשאל צדקה בשער המקדש המהדר וימלאו שמה ושממון על הנעשה לו׃ |
11 And as he held Peter and John, all the people ran together to them in the portico which is called Solomon's, greatly wondering.
| ויהי הוא מחזיק בפטרוס וביוחנן וירץ אליהם כל העם אל האולם הנקרא אולם של שלמה וישתוממו׃ |
12 And Peter, seeing it, answered the people, Men of Israel, why are ye astonished at this? or why do ye gaze on us as if we had by our own power or piety made him to walk?
| וירא פטרוס ויען ויאמר אל העם אנשי ישראל מה אתם תמהים על זאת ומה תסתכלו בנו כאלו אנחנו בכחנו ובחסידותנו שמנו את זה מתהלך׃ |
13 The God of Abraham and Isaac and Jacob, the God of our fathers, has glorified his servant Jesus, whom ye delivered up, and denied him in the presence of Pilate, when he had judged that he should be let go.
| אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב אלהי אבותינו הוא פאר את עבדו ישוע אשר אתם מסרתם אותו וכחשתם בו בפני פילטוס כשהיה דן לפטרו׃ |
14 But ye denied the holy and righteous one, and asked that a man [that was] a murderer should be granted to you;
| אבל אתם כחשתם בקדוש ובצדיק ובקשתם כי יחן לכם איש רצח׃ |
15 but the originator of life ye slew, whom God raised from among [the] dead, whereof we are witnesses.
| ואת שר החיים הרגתם אשר האלהים הקימו מן המתים ואנחנו עדיו׃ |
16 And, by faith in his name, his name has made this [man] strong whom ye behold and know; and the faith which is by him has given him this complete soundness in the presence of you all.
| ולמען אמונת שמו חזק שמו את האיש הזה אשר אתם ראים ומכירים אתו והאמונה אשר לנו על ידו היא העלתה לו את הארכה הזאת לעיני כלכם׃ |
17 And now, brethren, I know that ye did it in ignorance, as also your rulers;
| ועתה אחי ידע אני כי בבלי דעת עשיתם גם אתם גם ראשיכם׃ |
18 but God has thus fulfilled what he had announced beforehand by the mouth of all the prophets, that his Christ should suffer.
| והאלהים ככה מלא את אשר הגיד מקדם בפי כל נביאיו כי יענה המשיח׃ |
19 Repent therefore and be converted, for the blotting out of your sins, so that times of refreshing may come from [the] presence of the Lord,
| לכן הנחמו ושובו וימחו חטאיכם׃ |
20 and he may send Jesus Christ, who was foreordained for you,
| למען אשר יבאו ימי רוחה מלפני יהוה וישלח את אשר בשרו לכם מקדם את ישוע המשיח׃ |
21 whom heaven indeed must receive till [the] times of [the] restoring of all things, of which God has spoken by the mouth of his holy prophets since time began. (aiōn g165)
| אשר צריך כי יקבלהו השמים עד ימי שוב כל הדברים לתקונם אשר דבר עליהם האלהים בפי נביאיו הקדושים מימי עולם׃ (aiōn g165) |
22 Moses indeed said, A prophet shall [the] Lord your God raise up to you out of your brethren like me: him shall ye hear in everything whatsoever he shall say to you.
| הן משה אמר אל אבותינו נביא יקים לכם יהוה אלהיכם מקרב אחיכם כמני אליו תשמעון ככל אשר ידבר אליכם׃ |
23 And it shall be that whatsoever soul shall not hear that prophet shall be destroyed from among the people.
| והיה כל הנפש אשר לא תשמע אל הנביא ההוא ונכרתה מעמיה׃ |
24 And indeed all the prophets from Samuel and those in succession after [him], as many as have spoken, have announced also these days.
| וגם כל הנביאים משמואל ואשר נבאו אחריו כלם הגידו מראש את הימים האלה׃ |
25 Ye are the sons of the prophets and of the covenant which God appointed to our fathers, saying to Abraham, And in thy seed shall all the families of the earth be blessed.
| אתם בני הנביאים ובני הברית אשר כרת האלהים עם אבותינו באמרו אל אברהם ונברכו בזרעך כל משפחות האדמה׃ |
26 To you first God, having raised up his servant, has sent him, blessing you in turning each one [of you] from your wickedness.
| לכם בראשונה העמיד האלהים את עבדו ישוע וישלחהו לברך אתכם בשובכם כל איש מרע מעלליכם׃ |
