Leviticus 16
1 And the Lord spoke to Moses, after the death of the two sons of Aaron, when they were destroyed for offering strange fire.
| וידבר יהוה אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני יהוה וימתו׃ |
2 And he instructed him, saying: Speak to your brother Aaron, so that he may not, at any time, enter into the Sanctuary, which is within the veil, before the propitiatory by which the ark is covered, so that he may not die, (for I will appear in a cloud above the oracle)
| ויאמר יהוה אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת׃ |
3 unless he will have done these things beforehand. He shall offer a calf for sin, and a ram as a holocaust.
| בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה׃ |
4 He shall be vested with a linen tunic. He shall conceal his nakedness with linen undergarments. He shall be wrapped with a linen belt, and he shall impose a linen headdress on his head. For these are holy vestments. All of these he shall put on, after he has been washed.
| כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם׃ |
5 And he shall receive, from the entire multitude of the sons of Israel, two he-goats for sin, and one ram as a holocaust.
| ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה׃ |
6 And when he has presented the calf, and has prayed for himself and for his own house,
| והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו׃ |
7 he shall cause the two he-goats to stand in the sight of the Lord at the entrance to the tabernacle of the testimony.
| ולקח את שני השעירם והעמיד אתם לפני יהוה פתח אהל מועד׃ |
8 And casting lots over them both, one is to be offered to the Lord, and the other is to be the emissary goat.
| ונתן אהרן על שני השעירם גורלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל׃ |
9 The one whose lot fell out to be offered to the Lord, he shall offer for sin.
| והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת׃ |
10 But the one who is to be the emissary goat shall stand before the Lord, so that he may pour the prayers upon him, and may send him away into the wilderness.
| והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה׃ |
11 After these things have been duly celebrated, he shall offer the calf, and praying for himself and for his own house, he shall immolate it.
| והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת אשר לו׃ |
12 And taking up the censer, which he has filled from the burning coals of the altar, and drawing up with his hands the aromatic compound for incense, he shall enter within the veil, into the holy place,
| ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת׃ |
13 so that when the aromatics are placed upon the fire, its cloud and vapor may cover the oracle, which is above the testimony, and he may not die.
| ונתן את הקטרת על האש לפני יהוה וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על העדות ולא ימות׃ |
14 Likewise, he shall take some of the blood of the calf, and sprinkle it with his finger seven times opposite the propitiatory, toward the east.
| ולקח מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם באצבעו׃ |
15 And when he has slain the he-goat for the sin of the people, he shall carry its blood within the veil, just as he was instructed to do with the blood of the calf, so that he may sprinkle it away from the area of the oracle,
| ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת׃ |
16 and so that he may expiate the Sanctuary from the uncleanness of the sons of Israel, and from their prevarications and every one of their sins. According to this rite, he shall act toward the tabernacle of the testimony, which is fixed among them in the midst of the filth of their habitation.
| וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם׃ |
17 Let no man be in the tabernacle when the high priest enters the Sanctuary in order to pray for himself, and for his house, and for the entire assembly of Israel, until he exits.
| וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל׃ |
18 And when he has exited to the altar which is before the Lord, let him pray for himself, and taking the blood of the calf, and of the he-goat, let him pour it upon its horns all around.
| ויצא אל המזבח אשר לפני יהוה וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב׃ |
19 And sprinkling with his finger seven times, let him expiate and sanctify it from the uncleanness of the sons of Israel.
| והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל׃ |
20 After he has cleansed the Sanctuary, and the tabernacle, and the altar, then let him offer the living goat.
| וכלה מכפר את הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח והקריב את השעיר החי׃ |
21 And placing both hands upon its head, let him confess all the iniquities of the sons of Israel, and all of their offenses and sins. And calling these down upon its head, he shall send it away, by means of a man prepared to do so, into the desert.
| וסמך אהרן את שתי ידו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה׃ |
22 And when the goat has carried all their iniquities into a solitary land, and has been released into the desert,
| ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר׃ |
23 Aaron shall return into the tabernacle of the testimony. And placing aside the vestments, which he had worn before when he entered into the Sanctuary, and leaving them there,
| ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם׃ |
24 he shall wash his flesh in the holy place, and he shall be clothed in his own garments. And departing afterwards, he shall present his own holocaust and that of the people: he shall pray as much for himself as for the people.
| ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עלתו ואת עלת העם וכפר בעדו ובעד העם׃ |
25 And the fat which is offered for sins, he shall burn upon the altar.
| ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה׃ |
26 Yet truly, he who has sent away the emissary goat shall wash his clothes and his body with water, and so he shall enter into the camp.
| והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה׃ |
27 But the calf and the he-goat, which were immolated for sin, and whose blood was brought into the Sanctuary to complete the expiation, these shall be carried outside the camp and be burned with fire: as with their skins, so also with their flesh and dung.
| ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקדש יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש את ערתם ואת בשרם ואת פרשם׃ |
28 And whoever will have burned them shall wash his clothes and flesh with water, and so he shall enter into the camp.
| והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה׃ |
29 And this shall be to you an everlasting ordinance. In the seventh month, on the tenth day of the month, you shall afflict your souls, and you shall do no work, neither someone native born, nor the newcomer who sojourns among you.
| והיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם׃ |
30 On this day, there shall be atonement for you, and also a cleansing from all your sins. You shall be cleansed in the sight of the Lord.
| כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יהוה תטהרו׃ |
31 For it is a Sabbath of rest, and you shall afflict your souls as a perpetual observance.
| שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשתיכם חקת עולם׃ |
32 And the priest who has been anointed, and whose hands have been consecrated to exercise the priesthood in the place of his father, shall make atonement. And he shall be clothed with the linen robe and the holy vestments.
| וכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו ולבש את בגדי הבד בגדי הקדש׃ |
33 And he shall expiate the Sanctuary and the tabernacle of the testimony and the altar, likewise the priest and all the people.
| וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר׃ |
34 And this shall be to you a perpetual law, that you pray for the sons of Israel, and for all their sins once a year. Therefore, he did just as the Lord had instructed Moses.
| והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה ויעש כאשר צוה יהוה את משה׃ |
