Psalms 142

1 Maschil. Of David. A prayer when he was in the hole of the rock. The sound of my cry went up to the Lord; with my voice I made my prayer for grace to the Lord.

משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן׃

2 I put all my sorrows before him; and made clear to him all my trouble.

אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד׃

3 When my spirit is overcome, your eyes are on my goings; nets have been secretly placed in the way in which I go.

בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי׃

4 Looking to my right side, I saw no man who was my friend: I had no safe place; no one had any care for my soul.

הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי׃

5 I have made my cry to you, O Lord; I have said, You are my safe place, and my heritage in the land of the living.

זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים׃

6 Give ear to my cry, for I am made very low: take me out of the hands of my haters, for they are stronger than I.

הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני׃

7 Take my soul out of prison, so that I may give praise to your name: the upright will give praise because of me; for you have given me a full reward.

הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי׃