Job 7

1 Has not man his ordered time of trouble on the earth? and are not his days like the days of a servant working for payment?

הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃

2 As a servant desiring the shades of evening, and a workman looking for his payment:

כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו׃

3 So I have for my heritage months of pain to no purpose, and nights of weariness are given to me.

כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי׃

4 When I go to my bed, I say, When will it be time to get up? but the night is long, and I am turning from side to side till morning light.

אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃

5 My flesh is covered with worms and dust; my skin gets hard and then is cracked again.

לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃

6 My days go quicker than the cloth-worker's thread, and come to an end without hope.

ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃

7 O, keep in mind that my life is wind: my eye will never again see good.

זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב׃

8 The eye of him who sees me will see me no longer: your eyes will be looking for me, but I will be gone.

לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני׃

9 A cloud comes to an end and is gone; so he who goes down into the underworld comes not up again. (Sheol h7585)

כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃ (Sheol h7585)

10 He will not come back to his house, and his place will have no more knowledge of him.

לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃

11 So I will not keep my mouth shut; I will let the words come from it in the pain of my spirit, my soul will make a bitter outcry.

גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃

12 Am I a sea, or a sea-beast, that you put a watch over me?

הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר׃

13 When I say, In my bed I will have comfort, there I will get rest from my disease;

כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃

14 Then you send dreams to me, and visions of fear;

וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני׃

15 So that a hard death seems better to my soul than my pains.

ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃

16 I have no desire for life, I would not be living for ever! Keep away from me, for my days are as a breath.

מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃

17 What is man, that you have made him great, and that your attention is fixed on him,

מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃

18 And that your hand is on him every morning, and that you are testing him every minute?

ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׃

19 How long will it be before your eyes are turned away from me, so that I may have a minute's breathing-space?

כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי׃

20 If I have done wrong, what have I done to you, O keeper of men? why have you made me a mark for your blows, so that I am a weariness to myself?

חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא׃

21 And why do you not take away my sin, and let my wrongdoing be ended? for now I go down to the dust, and you will be searching for me with care, but I will be gone.

ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃