Psalms 2

1 Why do the nations rage, And the peoples meditate a vain thing?

למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק

2 The kings of the earth set themselves, And the rulers take counsel together, Against Jehovah, and against his anointed, [saying],

יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו

3 Let us break their bonds asunder, And cast away their cords from us.

ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו

4 He that sitteth in the heavens will laugh: The Lord will have them in derision.

יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו

5 Then will he speak unto them in his wrath, And vex them in his sore displeasure:

אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו

6 Yet I have set my king Upon my holy hill of Zion.

ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי

7 I will tell of the decree: Jehovah said unto me, Thou art my son; This day have I begotten thee.

אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך

8 Ask of me, and I will give [thee] the nations for thine inheritance, And the uttermost parts of the earth for thy possession.

שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ

9 Thou shalt break them with a rod of iron; Thou shalt dash them in pieces like a potter’s vessel.

תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם

10 Now therefore be wise, O ye kings: Be instructed, ye judges of the earth.

ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ

11 Serve Jehovah with fear, And rejoice with trembling.

עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה

12 Kiss the son, lest he be angry, and ye perish in the way, For his wrath will soon be kindled. Blessed are all they that take refuge in him.

נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו