Proverbs 31
1 The words of king Lemuel; the oracle which his mother taught him.
| דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו |
2 What, my son? and what, O son of my womb? And what, O son of my vows?
| מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי |
3 Give not thy strength unto women, Nor thy ways to that which destroyeth kings.
| אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין |
4 It is not for kings, O Lemuel, it is not for kings to drink wine; Nor for princes [to say], Where is strong drink?
| אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר |
5 Lest they drink, and forget the law, And pervert the justice [due] to any that is afflicted.
| פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני |
6 Give strong drink unto him that is ready to perish, And wine unto the bitter in soul:
| תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש |
7 Let him drink, and forget his poverty, And remember his misery no more.
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד |
8 Open thy mouth for the dumb, In the cause of all such as are left desolate.
| פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף |
9 Open thy mouth, judge righteously, And minister justice to the poor and needy.
| פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון |
10 A worthy woman who can find? For her price is far above rubies.
| אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה |
11 The heart of her husband trusteth in her, And he shall have no lack of gain.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר |
12 She doeth him good and not evil All the days of her life.
| גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה |
13 She seeketh wool and flax, And worketh willingly with her hands.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה |
14 She is like the merchant-ships; She bringeth her bread from afar.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה |
15 She riseth also while it is yet night, And giveth food to her household, And their task to her maidens.
| ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה |
16 She considereth a field, and buyeth it; With the fruit of her hands she planteth a vineyard.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם |
17 She girdeth her loins with strength, And maketh strong her arms.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה |
18 She perceiveth that her merchandise is profitable; Her lamp goeth not out by night.
| טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה |
19 She layeth her hands to the distaff, And her hands hold the spindle.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך |
20 She stretcheth out her hand to the poor; Yea, she reacheth forth her hands to the needy.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון |
21 She is not afraid of the snow for her household; For all her household are clothed with scarlet.
| לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים |
22 She maketh for herself carpets of tapestry; Her clothing is fine linen and purple.
| מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה |
23 Her husband is known in the gates, When he sitteth among the elders of the land.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ |
24 She maketh linen garments and selleth them, And delivereth girdles unto the merchant.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני |
25 Strength and dignity are her clothing; And she laugheth at the time to come.
| עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון |
26 She openeth her mouth with wisdom; And the law of kindness is on her tongue.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה |
27 She looketh well to the ways of her household, And eateth not the bread of idleness.
| צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל |
28 Her children rise up, and call her blessed; Her husband [also], and he praiseth her, [saying]:
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה |
29 Many daughters have done worthily, But thou excellest them all.
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה |
30 Grace is deceitful, and beauty is vain; [But] a woman that feareth Jehovah, she shall be praised.
| שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל |
31 Give her of the fruit of her hands; And let her works praise her in the gates.
| תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה |
