Proverbs 2

1 My son, if thou wilt receive my words, And lay up my commandments with thee;

בני אם-תקח אמרי ומצותי תצפן אתך

2 So as to incline thine ear unto wisdom, And apply thy heart to understanding;

להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה

3 Yea, if thou cry after discernment, And lift up thy voice for understanding;

כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך

4 If thou seek her as silver, And search for her as for hid treasures:

אם-תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה

5 Then shalt thou understand the fear of Jehovah, And find the knowledge of God.

אז--תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא

6 For Jehovah giveth wisdom; Out of his mouth [cometh] knowledge and understanding:

כי-יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה

7 He layeth up sound wisdom for the upright; [He is] a shield to them that walk in integrity;

וצפן (יצפן) לישרים תושיה מגן להלכי תם

8 That he may guard the paths of justice, And preserve the way of his saints.

לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר

9 Then shalt thou understand righteousness and justice, And equity, [yea], every good path.

אז--תבין צדק ומשפט ומישרים כל-מעגל-טוב

10 For wisdom shall enter into thy heart, And knowledge shall be pleasant unto thy soul;

כי-תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם

11 Discretion shall watch over thee; Understanding shall keep thee:

מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה

12 To deliver thee from the way of evil, From the men that speak perverse things;

להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות

13 Who forsake the paths of uprightness, To walk in the ways of darkness;

העזבים ארחות ישר-- ללכת בדרכי-חשך

14 Who rejoice to do evil, And delight in the perverseness of evil;

השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע

15 Who are crooked in their ways, And wayward in their paths:

אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם

16 To deliver thee from the strange woman, Even from the foreigner that flattereth with her words;

להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה

17 That forsaketh the friend of her youth, And forgetteth the covenant of her God:

העזבת אלוף נעוריה ואת-ברית אלהיה שכחה

18 For her house inclineth unto death, And her paths unto the dead;

כי שחה אל-מות ביתה ואל-רפאים מעגלתיה

19 None that go unto her return again, Neither do they attain unto the paths of life:

כל-באיה לא ישובון ולא-ישיגו ארחות חיים

20 That thou mayest walk in the way of good men, And keep the paths of the righteous.

למען--תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר

21 For the upright shall dwell in the land, And the perfect shall remain in it.

כי-ישרים ישכנו-ארץ ותמימים יותרו בה

22 But the wicked shall be cut off from the land, And the treacherous shall be rooted out of it.

ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה