Numbers 17

1 And Jehovah spake unto Moses, saying,

וידבר יהוה אל משה לאמר

2 Speak unto the children of Israel, and take of them rods, one for each fathers’ house, of all their princes according to their fathers’ houses, twelve rods: write thou every man’s name upon his rod.

דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם--שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו

3 And thou shalt write Aaron’s name upon the rod of Levi; for there shall be one rod for each head of their fathers’ houses.

ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם

4 And thou shalt lay them up in the tent of meeting before the testimony, where I meet with you.

והנחתם באהל מועד--לפני העדות אשר אועד לכם שמה

5 And it shall come to pass, that the rod of the man whom I shall choose shall bud: and I will make to cease from me the murmurings of the children of Israel, which they murmur against you.

והיה האיש אשר אבחר בו--מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם

6 And Moses spake unto the children of Israel; and all their princes gave him rods, for each prince one, according to their fathers’ houses, even twelve rods: and the rod of Aaron was among their rods.

וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם--שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם

7 And Moses laid up the rods before Jehovah in the tent of the testimony.

וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת

8 And it came to pass on the morrow, that Moses went into the tent of the testimony; and, behold, the rod of Aaron for the house of Levi was budded, and put forth buds, and produced blossoms, and bare ripe almonds.

ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים

9 And Moses brought out all the rods from before Jehovah unto all the children of Israel: and they looked, and took every man his rod.

ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו

10 And Jehovah said unto Moses, Put back the rod of Aaron before the testimony, to be kept for a token against the children of rebellion; that thou mayest make an end of their murmurings against me, that they die not.

ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו

11 Thus did Moses: as Jehovah commanded him, so did he.

ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה

12 And the children of Israel spake unto Moses, saying, Behold, we perish, we are undone, we are all undone.

ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו

13 Every one that cometh near, that cometh near unto the tabernacle of Jehovah, dieth: shall we perish all of us?

כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע