Job 13
1 Lo, mine eye hath seen all [this], Mine ear hath heard and understood it.
| הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה |
2 What ye know, [the same] do I know also: I am not inferior unto you.
| כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם |
3 Surely I would speak to the Almighty, And I desire to reason with God.
| אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ |
4 But ye are forgers of lies; Ye are all physicians of no value.
| ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם |
5 Oh that ye would altogether hold your peace! And it would be your wisdom.
| מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה |
6 Hear now my reasoning, And hearken to the pleadings of my lips.
| שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו |
7 Will ye speak unrighteously for God, And talk deceitfully for him?
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה |
8 Will ye show partiality to him? Will ye contend for God?
| הפניו תשאון אם-לאל תריבון |
9 Is it good that he should search you out? Or as one deceiveth a man, will ye deceive him?
| הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו |
10 He will surely reprove you, If ye do secretly show partiality.
| הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון |
11 Shall not his majesty make you afraid, And his dread fall upon you?
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם |
12 Your memorable sayings are proverbs of ashes, Your defences are defences of clay.
| זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם |
13 Hold your peace, let me alone, that I may speak; And let come on me what will.
| החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה |
14 Wherefore should I take my flesh in my teeth, And put my life in my hand?
| על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי |
15 Behold, he will slay me; I have no hope: Nevertheless I will maintain my ways before him.
| הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח |
16 This also shall be my salvation, That a godless man shall not come before him.
| גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא |
17 Hear diligently my speech, And let my declaration be in your ears.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם |
18 Behold now, I have set my cause in order; I know that I am righteous.
| הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק |
19 Who is he that will contend with me? For then would I hold my peace and give up the ghost.
| מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע |
20 Only do not two things unto me; Then will I not hide myself from thy face:
| אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר |
21 Withdraw thy hand far from me; And let not thy terror make me afraid.
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני |
22 Then call thou, and I will answer; Or let me speak, and answer thou me.
| וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני |
23 How many are mine iniquities and sins? Make me to know my transgression and my sin.
| כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני |
24 Wherefore hidest thou thy face, And holdest me for thine enemy?
| למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך |
25 Wilt thou harass a driven leaf? And wilt thou pursue the dry stubble?
| העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף |
26 For thou writest bitter things against me, And makest me to inherit the iniquities of my youth:
| כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי |
27 Thou puttest my feet also in the stocks, And markest all my paths; Thou settest a bound to the soles of my feet:
| ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה |
28 Though I am like a rotten thing that consumeth, Like a garment that is moth-eaten.
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש |
