Jeremiah 10
1 Hear ye the word which Jehovah speaketh unto you, O house of Israel:
| שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם--בית ישראל |
2 thus saith Jehovah, Learn not the way of the nations, and be not dismayed at the signs of heaven; for the nations are dismayed at them.
| כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה |
3 For the customs of the peoples are vanity; for one cutteth a tree out of the forest, the work of the hands of the workman with the axe.
| כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד |
4 They deck it with silver and with gold; they fasten it with nails and with hammers, that it move not.
| בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק |
5 They are like a palm-tree, of turned work, and speak not: they must needs be borne, because they cannot go. Be not afraid of them; for they cannot do evil, neither is it in them to do good.
| כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם |
6 There is none like unto thee, O Jehovah; thou art great, and thy name is great in might.
| מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה |
7 Who should not fear thee, O King of the nations? for to thee doth it appertain; forasmuch as among all the wise men of the nations, and in all their royal estate, there is none like unto thee.
| מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך |
8 But they are together brutish and foolish: the instruction of idols! it is but a stock.
| ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא |
9 There is silver beaten into plates, which is brought from Tarshish, and gold from Uphaz, the work of the artificer and of the hands of the goldsmith; blue and purple for their clothing; they are all the work of skilful men.
| כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז--מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם |
10 But Jehovah is the true God; he is the living God, and an everlasting King: at his wrath the earth trembleth, and the nations are not able to abide his indignation.
| ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו |
11 Thus shall ye say unto them, The gods that have not made the heavens and the earth, these shall perish from the earth, and from under the heavens.
| כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה |
12 He hath made the earth by his power, he hath established the world by his wisdom, and by his understanding hath he stretched out the heavens.
| עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים |
13 When he uttereth his voice, there is a tumult of waters in the heavens, and he causeth the vapors to ascend from the ends of the earth; he maketh lightnings for the rain, and bringeth forth the wind out of his treasuries.
| לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ (הארץ) ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו |
14 Every man is become brutish [and is] without knowledge; every goldsmith is put to shame by his graven image; for his molten image is falsehood, and there is no breath in them.
| נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם |
15 They are vanity, a work of delusion: in the time of their visitation they shall perish.
| הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו |
16 The portion of Jacob is not like these; for he is the former of all things; and Israel is the tribe of his inheritance: Jehovah of hosts is his name.
| לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו |
17 Gather up thy wares out of the land, O thou that abidest in the siege.
| אספי מארץ כנעתך--ישבתי (ישבת) במצור |
18 For thus saith Jehovah, Behold, I will sling out the inhabitants of the land at this time, and will distress them, that they may feel [it].
| כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרתי להם למען ימצאו |
19 Woe is me because of my hurt! my wound is grievous: but I said, Truly this is [my] grief, and I must bear it.
| אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו |
20 My tent is destroyed, and all my cords are broken: my children are gone forth from me, and they are not: there is none to spread my tent any more, and to set up my curtains.
| אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם--אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי |
21 For the shepherds are become brutish, and have not inquired of Jehovah: therefore they have not prospered, and all their flocks are scattered.
| כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה |
22 The voice of tidings, behold, it cometh, and a great commotion out of the north country, to make the cities of Judah a desolation, a dwelling-place of jackals.
| קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה--מעון תנים |
23 O Jehovah, I know that the way of man is not in himself; it is not in man that walketh to direct his steps.
| ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו |
24 O Jehovah, correct me, but in measure; not in thine anger, lest thou bring me to nothing.
| יסרני יהוה אך במשפט אל באפך פן תמעטני |
25 Pour out thy wrath upon the nations that know thee not, and upon the families that call not on thy name; for they have devoured Jacob, yea, they have devoured him and consumed him, and have laid waste his habitation.
| שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו |
