Isaiah 1
1 The vision of Isaiah the son of Amoz, which he saw concerning Judah and Jerusalem, in the days of Uzziah, Jotham, Ahaz, and Hezekiah, kings of Judah.
| חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם--בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה |
2 Hear, O heavens, and give ear, O earth; for Jehovah hath spoken: I have nourished and brought up children, and they have rebelled against me.
| שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי |
3 The ox knoweth his owner, and the ass his master’s crib; [but] Israel doth not know, my people doth not consider.
| ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן |
4 Ah sinful nation, a people laden with iniquity, a seed of evil-doers, children that deal corruptly! they have forsaken Jehovah, they have despised the Holy One of Israel, they are estranged [and gone] backward.
| הוי גוי חטא עם כבד עון--זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל--נזרו אחור |
5 Why will ye be still stricken, that ye revolt more and more? the whole head is sick, and the whole heart faint.
| על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי |
6 From the sole of the foot even unto the head there is no soundness in it; [but] wounds, and bruises, and fresh stripes: they have not been closed, neither bound up, neither mollified with oil.
| מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן |
7 Your country is desolate; your cities are burned with fire; your land, strangers devour it in your presence, and it is desolate, as overthrown by strangers.
| ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים |
8 And the daughter of Zion is left as a booth in a vineyard, as a lodge in a garden of cucumbers, as a besieged city.
| ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה |
9 Except Jehovah of hosts had left unto us a very small remnant, we should have been as Sodom, we should have been like unto Gomorrah.
| לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט--כסדם היינו לעמרה דמינו |
10 Hear the word of Jehovah, ye rulers of Sodom; give ear unto the law of our God, ye people of Gomorrah.
| שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה |
11 What unto me is the multitude of your sacrifices? saith Jehovah: I have had enough of the burnt-offerings of rams, and the fat of fed beasts; and I delight not in the blood of bullocks, or of lambs, or of he-goats.
| למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי |
12 When ye come to appear before me, who hath required this at your hand, to trample my courts?
| כי תבאו לראות פני--מי בקש זאת מידכם רמס חצרי |
13 Bring no more vain oblations; incense is an abomination unto me; new moon and sabbath, the calling of assemblies, —I cannot away with iniquity and the solemn meeting.
| לא תוסיפו הביא מנחת שוא--קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה |
14 Your new moons and your appointed feasts my soul hateth; they are a trouble unto me; I am weary of bearing them.
| חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא |
15 And when ye spread forth your hands, I will hide mine eyes from you; yea, when ye make many prayers, I will not hear: your hands are full of blood.
| ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם--גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו |
16 Wash you, make you clean; put away the evil of your doings from before mine eyes; cease to do evil;
| רחצו הזכו--הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע |
17 learn to do well; seek justice, relieve the oppressed, judge the fatherless, plead for the widow.
| למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה |
18 Come now, and let us reason together, saith Jehovah: though your sins be as scarlet, they shall be as white as snow; though they be red like crimson, they shall be as wool.
| לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו |
19 If ye be willing and obedient, ye shall eat the good of the land:
| אם תאבו ושמעתם--טוב הארץ תאכלו |
20 but if ye refuse and rebel, ye shall be devoured with the sword; for the mouth of Jehovah hath spoken it.
| ואם תמאנו ומריתם--חרב תאכלו כי פי יהוה דבר |
21 How is the faithful city become a harlot! she that was full of justice! righteousness lodged in her, but now murderers.
| איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה--ועתה מרצחים |
22 Thy silver is become dross, thy wine mixed with water.
| כספך היה לסיגים סבאך מהול במים |
23 Thy princes are rebellious, and companions of thieves; every one loveth bribes, and followeth after rewards: they judge not the fatherless, neither doth the cause of the widow come unto them.
| שריך סוררים וחברי גנבים--כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם |
24 Therefore saith the Lord, Jehovah of hosts, the Mighty One of Israel, Ah, I will ease me of mine adversaries, and avenge me of mine enemies;
| לכן נאם האדון יהוה צבאות--אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי |
25 and I will turn my hand upon thee, and thoroughly purge away thy dross, and will take away all thy tin;
| ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך |
26 and I will restore thy judges as at the first, and thy counsellors as at the beginning: afterward thou shalt be called The city of righteousness, a faithful town.
| ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק--קריה נאמנה |
27 Zion shall be redeemed with justice, and her converts with righteousness.
| ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה |
28 But the destruction of transgressors and sinners shall be together, and they that forsake Jehovah shall be consumed.
| ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו |
29 For they shall be ashamed of the oaks which ye have desired, and ye shall be confounded for the gardens that ye have chosen.
| כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו--מהגנות אשר בחרתם |
30 For ye shall be as an oak whose leaf fadeth, and as a garden that hath no water.
| כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה |
31 And the strong shall be as tow, and his work as a spark; and they shall both burn together, and none shall quench them.
| והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה |
