Numbers 35
1 The LORD spoke to Moses in the plains of Moab by the Jordan at Jericho, saying,
| וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר |
2 “Command the children of Israel to give to the Levites cities to dwell in out of their inheritance. You shall give pasture lands for the cities around them to the Levites.
| צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים |
3 They shall have the cities to dwell in. Their pasture lands shall be for their livestock, and for their possessions, and for all their animals.
| והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם |
4 “The pasture lands of the cities, which you shall give to the Levites, shall be from the wall of the city and outward one thousand cubits around it.
| ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים--מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב |
5 You shall measure outside of the city for the east side two thousand cubits, and for the south side two thousand cubits, and for the west side two thousand cubits, and for the north side two thousand cubits, the city being in the middle. This shall be the pasture lands of their cities.
| ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה--והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים |
6 “The cities which you shall give to the Levites, they shall be the six cities of refuge, which you shall give for the man slayer to flee to. Besides them you shall give forty-two cities.
| ואת הערים אשר תתנו ללוים--את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר |
7 All the cities which you shall give to the Levites shall be forty-eight cities together with their pasture lands.
| כל הערים אשר תתנו ללוים--ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן |
8 Concerning the cities which you shall give of the possession of the children of Israel, from the many you shall take many, and from the few you shall take few. Everyone according to his inheritance which he inherits shall give some of his cities to the Levites.”
| והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל--מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים |
9 The LORD spoke to Moses, saying,
| וידבר יהוה אל משה לאמר |
10 “Speak to the children of Israel, and tell them, ‘When you pass over the Jordan into the land of Canaan,
| דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען |
11 then you shall appoint for yourselves cities to be cities of refuge for you, that the man slayer who kills any person unwittingly may flee there.
| והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה |
12 The cities shall be for your refuge from the avenger, that the man slayer not die until he stands before the congregation for judgment.
| והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט |
13 The cities which you shall give shall be for you six cities of refuge.
| והערים אשר תתנו--שש ערי מקלט תהיינה לכם |
14 You shall give three cities beyond the Jordan, and you shall give three cities in the land of Canaan. They shall be cities of refuge.
| את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה |
15 These six cities shall be refuge for the children of Israel, for the stranger, and for the foreigner living among them, that everyone who kills any person unwittingly may flee there.
| לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט--לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה |
16 “‘But if he struck him with an instrument of iron, so that he died, he is a murderer. The murderer shall surely be put to death.
| ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח |
17 If he struck him with a stone in the hand, by which a man may die, and he died, he is a murderer. The murderer shall surely be put to death.
| ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת--רצח הוא מות יומת הרצח |
18 Or if he struck him with a weapon of wood in the hand, by which a man may die, and he died, he is a murderer. The murderer shall surely be put to death.
| או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת--רצח הוא מות יומת הרצח |
19 The avenger of blood shall himself put the murderer to death. When he meets him, he shall put him to death.
| גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימתנו |
20 If he shoved him out of hatred, or hurled something at him while lying in wait, so that he died,
| ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת |
21 or in hostility struck him with his hand, so that he died, he who struck him shall surely be put to death. He is a murderer. The avenger of blood shall put the murderer to death when he meets him.
| או באיבה הכהו בידו וימת--מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח--בפגעו בו |
22 “‘But if he shoved him suddenly without hostility, or hurled on him anything without lying in wait,
| ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה |
23 or with any stone, by which a man may die, not seeing him, and cast it on him so that he died, and he was not his enemy and not seeking his harm,
| או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת--והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו |
24 then the congregation shall judge between the striker and the avenger of blood according to these ordinances.
| ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם--על המשפטים האלה |
25 The congregation shall deliver the man slayer out of the hand of the avenger of blood, and the congregation shall restore him to his city of refuge, where he had fled. He shall dwell therein until the death of the high priest, who was anointed with the holy oil.
| והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש |
26 “‘But if the man slayer shall at any time go beyond the border of his city of refuge where he flees,
| ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה |
27 and the avenger of blood finds him outside of the border of his city of refuge, and the avenger of blood kills the man slayer, he shall not be guilty of blood,
| ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח--אין לו דם |
28 because he should have remained in his city of refuge until the death of the high priest. But after the death of the high priest, the man slayer shall return into the land of his possession.
| כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל--ישוב הרצח אל ארץ אחזתו |
29 “‘These things shall be for a statute and ordinance to you throughout your generations in all your dwellings.
| והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם |
30 “‘Whoever kills any person, the murderer shall be slain based on the testimony of witnesses; but one witness shall not testify alone against any person so that he dies.
| כל מכה נפש--לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות |
31 “‘Moreover you shall take no ransom for the life of a murderer who is guilty of death. He shall surely be put to death.
| ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת |
32 “‘You shall take no ransom for him who has fled to his city of refuge, that he may come again to dwell in the land before the death of the priest.
| ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן |
33 “‘So you shall not pollute the land where you live; for blood pollutes the land. No atonement can be made for the land for the blood that is shed in it, but by the blood of him who shed it.
| ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו |
34 You shall not defile the land which you inhabit, where I dwell; for I, the LORD, dwell among the children of Israel.’”
| ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה--אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה--שכן בתוך בני ישראל |
