Luke 19
1 He entered and was passing through Jericho.
| ויבוא ויעבר ביריחו׃ |
2 There was a man named Zacchaeus. He was a chief tax collector, and he was rich.
| והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃ |
3 He was trying to see who Jesus was, and could not because of the crowd, because he was short.
| ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃ |
4 He ran on ahead and climbed up into a sycamore tree to see him, for he was going to pass that way.
| ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃ |
5 When Jesus came to the place, he looked up and saw him, and said to him, “Zacchaeus, hurry and come down, for today I must stay at your house.”
| ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃ |
6 He hurried, came down, and received him joyfully.
| וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃ |
7 When they saw it, they all murmured, saying, “He has gone in to lodge with a man who is a sinner.”
| וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃ |
8 Zacchaeus stood and said to the Lord, “Behold, Lord, half of my goods I give to the poor. If I have wrongfully exacted anything of anyone, I restore four times as much.”
| ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃ |
9 Jesus said to him, “Today, salvation has come to this house, because he also is a son of Abraham.
| ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃ |
10 For the Son of Man came to seek and to save that which was lost.”
| כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃ |
11 As they heard these things, he went on and told a parable, because he was near Jerusalem, and they supposed that God’s Kingdom would be revealed immediately.
| ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃ |
12 He said therefore, “A certain nobleman went into a far country to receive for himself a kingdom and to return.
| על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃ |
13 He called ten servants of his and gave them ten mina coins, and told them, ‘Conduct business until I come.’
| ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃ |
14 But his citizens hated him, and sent an envoy after him, saying, ‘We do not want this man to reign over us.’
| ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃ |
15 “When he had come back again, having received the kingdom, he commanded these servants, to whom he had given the money, to be called to him, that he might know what they had gained by conducting business.
| ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃ |
16 The first came before him, saying, ‘Lord, your mina has made ten more minas.’
| ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃ |
17 “He said to him, ‘Well done, you good servant! Because you were found faithful with very little, you shall have authority over ten cities.’
| ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃ |
18 “The second came, saying, ‘Your mina, Lord, has made five minas.’
| ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃ |
19 “So he said to him, ‘And you are to be over five cities.’
| ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃ |
20 Another came, saying, ‘Lord, behold, your mina, which I kept laid away in a handkerchief,
| ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃ |
21 for I feared you, because you are an exacting man. You take up that which you did not lay down, and reap that which you did not sow.’
| מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃ |
22 “He said to him, ‘Out of your own mouth I will judge you, you wicked servant! You knew that I am an exacting man, taking up that which I did not lay down and reaping that which I did not sow.
| ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃ |
23 Then why did not you deposit my money in the bank, and at my coming, I might have earned interest on it?’
| ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃ |
24 He said to those who stood by, ‘Take the mina away from him and give it to him who has the ten minas.’
| ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃ |
25 “They said to him, ‘Lord, he has ten minas!’
| ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃ |
26 ‘For I tell you that to everyone who has, will more be given; but from him who does not have, even that which he has will be taken away from him.
| הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃ |
27 But bring those enemies of mine who did not want me to reign over them here, and kill them before me.’”
| אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃ |
28 Having said these things, he went on ahead, going up to Jerusalem.
| ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃ |
29 When he came near to Bethsphage and Bethany, at the mountain that is called Olivet, he sent two of his disciples,
| ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃ |
30 saying, “Go your way into the village on the other side, in which, as you enter, you will find a colt tied, which no man has ever sat upon. Untie it and bring it.
| לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃ |
31 If anyone asks you, ‘Why are you untying it?’ say to him: ‘The Lord needs it.’”
| וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃ |
32 Those who were sent went away and found things just as he had told them.
| וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃ |
33 As they were untying the colt, its owners said to them, “Why are you untying the colt?”
| ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃ |
34 They said, “The Lord needs it.”
| ויאמרו האדון צריך לו׃ |
35 Then they brought it to Jesus. They threw their cloaks on the colt and sat Jesus on them.
| ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃ |
36 As he went, they spread their cloaks on the road.
| ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃ |
37 As he was now getting near, at the descent of the Mount of Olives, the whole multitude of the disciples began to rejoice and praise God with a loud voice for all the mighty works which they had seen,
| ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃ |
38 saying, “Blessed is the King who comes in the name of the Lord! Peace in heaven, and glory in the highest!”
| ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃ |
39 Some of the Pharisees from the multitude said to him, “Teacher, rebuke your disciples!”
| ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃ |
40 He answered them, “I tell you that if these were silent, the stones would cry out.”
| ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃ |
41 When he came near, he saw the city and wept over it,
| ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃ |
42 saying, “If you, even you, had known today the things which belong to your peace! But now, they are hidden from your eyes.
| לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃ |
43 For the days will come on you when your enemies will throw up a barricade against you, surround you, hem you in on every side,
| כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃ |
44 and will dash you and your children within you to the ground. They will not leave in you one stone on another, because you did not know the time of your visitation.”
| וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃ |
45 He entered into the temple and began to drive out those who bought and sold in it,
| ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃ |
46 saying to them, “It is written, ‘My house is a house of prayer,’ but you have made it a ‘den of robbers’!”
| ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃ |
47 He was teaching daily in the temple, but the chief priests, the scribes, and the leading men among the people sought to destroy him.
| ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ |
48 They could not find what they might do, for all the people hung on to every word that he said.
| ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃ |
