Isaiah 1
1 The vision of Isaiah the son of Amoz, which he saw concerning Judah and Jerusalem, in the days of Uzziah, Jotham, Ahaz, and Hezekiah, kings of Judah.
| חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה׃ |
2 Hear, heavens, and listen, earth; for the LORD has spoken: “I have nourished and brought up children and they have rebelled against me.
| שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי׃ |
3 The ox knows his owner, and the donkey his master’s crib; but Israel does not know. My people do not consider.”
| ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן׃ |
4 Ah sinful nation, a people loaded with iniquity, offspring of evildoers, children who deal corruptly! They have forsaken the LORD. They have despised the Holy One of Israel. They are estranged and backward.
| הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור׃ |
5 Why should you be beaten more, that you revolt more and more? The whole head is sick, and the whole heart faint.
| על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי׃ |
6 From the sole of the foot even to the head there is no soundness in it, but wounds, welts, and open sores. They have not been closed, bandaged, or soothed with oil.
| מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן׃ |
7 Your country is desolate. Your cities are burned with fire. Strangers devour your land in your presence and it is desolate, as overthrown by strangers.
| ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃ |
8 The daughter of Zion is left like a shelter in a vineyard, like a hut in a field of melons, like a besieged city.
| ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה׃ |
9 Unless the LORD of Armies had left to us a very small remnant, we would have been as Sodom. We would have been like Gomorrah.
| לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃ |
10 Hear the LORD’s word, you rulers of Sodom! Listen to the law of our God, you people of Gomorrah!
| שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה׃ |
11 “What are the multitude of your sacrifices to me?”, says the LORD. “I have had enough of the burnt offerings of rams and the fat of fed animals. I do not delight in the blood of bulls, or of lambs, or of male goats.
| למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי׃ |
12 When you come to appear before me, who has required this at your hand, to trample my courts?
| כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי׃ |
13 Bring no more vain offerings. Incense is an abomination to me. New moons, Sabbaths, and convocations— I cannot stand evil assemblies.
| לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה׃ |
14 My soul hates your New Moons and your appointed feasts. They are a burden to me. I am weary of bearing them.
| חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא׃ |
15 When you spread out your hands, I will hide my eyes from you. Yes, when you make many prayers, I will not hear. Your hands are full of blood.
| ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו׃ |
16 Wash yourselves. Make yourself clean. Put away the evil of your doings from before my eyes. Cease to do evil.
| רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע׃ |
17 Learn to do well. Seek justice. Relieve the oppressed. Defend the fatherless. Plead for the widow.”
| למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃ |
18 “Come now, and let’s reason together,” says the LORD: “Though your sins are as scarlet, they shall be as white as snow. Though they are red like crimson, they shall be as wool.
| לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו׃ |
19 If you are willing and obedient, you will eat the good of the land;
| אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו׃ |
20 but if you refuse and rebel, you will be devoured with the sword; for the LORD’s mouth has spoken it.”
| ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר׃ |
21 How the faithful city has become a prostitute! She was full of justice. Righteousness lodged in her, but now there are murderers.
| איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים׃ |
22 Your silver has become dross, your wine mixed with water.
| כספך היה לסיגים סבאך מהול במים׃ |
23 Your princes are rebellious and companions of thieves. Everyone loves bribes and follows after rewards. They do not defend the fatherless, neither does the cause of the widow come to them.
| שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם׃ |
24 Therefore the Lord, GOD of Armies, the Mighty One of Israel, says: “Ah, I will get relief from my adversaries, and avenge myself on my enemies.
| לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃ |
25 I will turn my hand on you, thoroughly purge away your dross, and will take away all your tin.
| ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך׃ |
26 I will restore your judges as at the first, and your counselors as at the beginning. Afterward you shall be called ‘The city of righteousness, a faithful town.’
| ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה׃ |
27 Zion shall be redeemed with justice, and her converts with righteousness.
| ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה׃ |
28 But the destruction of transgressors and sinners shall be together, and those who forsake the LORD shall be consumed.
| ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו׃ |
29 For they shall be ashamed of the oaks which you have desired, and you shall be confounded for the gardens that you have chosen.
| כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃ |
30 For you shall be as an oak whose leaf fades, and as a garden that has no water.
| כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה׃ |
31 The strong will be like tinder, and his work like a spark. They will both burn together, and no one will quench them.”
| והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃ |
