Habakkuk 3
1 A prayer of Habakkuk, the prophet, set to victorious music.
| תפלה לחבקוק הנביא על שגינות׃ |
2 LORD, I have heard of your fame. I stand in awe of your deeds, LORD. Renew your work in the middle of the years. In the middle of the years make it known. In wrath, you remember mercy.
| יהוה שמעתי שמעך יראתי יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור׃ |
3 God came from Teman, the Holy One from Mount Paran. (Selah) His glory covered the heavens, and his praise filled the earth.
| אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ׃ |
4 His splendor is like the sunrise. Rays shine from his hand, where his power is hidden.
| ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה׃ |
5 Plague went before him, and pestilence followed his feet.
| לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו׃ |
6 He stood, and shook the earth. He looked, and made the nations tremble. The ancient mountains were crumbled. The age-old hills collapsed. His ways are eternal.
| עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו׃ |
7 I saw the tents of Cushan in affliction. The dwellings of the land of Midian trembled.
| תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין׃ |
8 Was the LORD displeased with the rivers? Was your anger against the rivers, or your wrath against the sea, that you rode on your horses, on your chariots of salvation?
| הבנהרים חרה יהוה אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה׃ |
9 You uncovered your bow. You called for your sworn arrows. (Selah) You split the earth with rivers.
| עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ׃ |
10 The mountains saw you, and were afraid. The storm of waters passed by. The deep roared and lifted up its hands on high.
| ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא׃ |
11 The sun and moon stood still in the sky at the light of your arrows as they went, at the shining of your glittering spear.
| שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך׃ |
12 You marched through the land in wrath. You threshed the nations in anger.
| בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים׃ |
13 You went out for the salvation of your people, for the salvation of your anointed. You crushed the head of the land of wickedness. You stripped them head to foot. (Selah)
| יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה׃ |
14 You pierced the heads of his warriors with their own spears. They came as a whirlwind to scatter me, gloating as if to devour the wretched in secret.
| נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר׃ |
15 You trampled the sea with your horses, churning mighty waters.
| דרכת בים סוסיך חמר מים רבים׃ |
16 I heard, and my body trembled. My lips quivered at the voice. Rottenness enters into my bones, and I tremble in my place because I must wait quietly for the day of trouble, for the coming up of the people who invade us.
| שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו׃ |
17 For even though the fig tree does not flourish, nor fruit be in the vines, the labor of the olive fails, the fields yield no food, the flocks are cut off from the fold, and there is no herd in the stalls,
| כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים׃ |
18 yet I will rejoice in the LORD. I will be joyful in the God of my salvation!
| ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי׃ |
19 GOD, the Lord, is my strength. He makes my feet like deer’s feet, and enables me to go in high places. For the music director, on my stringed instruments.
| יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי׃ |
