Galatians 4
1 But I say that so long as the heir is a child, he is no different from a bondservant, though he is lord of all,
| זכרו, גם אם אב עשיר מת ומוריש לבנו הקטן את כל רכושו, הילד הקטן דומה במעמדו לעבד. אין הוא יכול ליהנות מן הירושה עד שיגיע לגיל בגרות (או לגיל מסוים שקבע אביו למתן הירושה). |
2 but is under guardians and stewards until the day appointed by the father.
| עד אז עליו לשמוע לקול המבוגרים האחראים לטיפולו ולחינוכו. |
3 So we also, when we were children, were held in bondage under the elemental principles of the world.
| לפני בואו של ישוע המשיח היה מצבנו דומה. בעת היותנו חסרי בגרות, היינו משועבדים לדרכי העולם. |
4 But when the fullness of the time came, God sent out his Son, born to a woman, born under the law,
| אך בהגיע הזמן המתאים שלח אלוהים את בנו, שנולד לאם יהודיה, |
5 that he might redeem those who were under the law, that we might receive the adoption as children.
| כדי לשחרר אותנו מהשעבוד לתורה, וכדי לאמץ אותנו לבניו. |
6 And because you are children, God sent out the Spirit of his Son into your hearts, crying, “Abba, Father!”
| היות שאנחנו בני־אלוהים, הוא השכין בלבנו את רוח בנו, ומשום כך יש לנו את הזכות לקרוא לו: אבא, אבינו. |
7 So you are no longer a bondservant, but a son; and if a son, then an heir of God through Christ.
| מעתה ואילך אין אנו עבדים, אלא בני אלוהים ממש; ומאחר שאנחנו בני־אלוהים, כל מה ששייך לאלוהים אבינו שייך גם לנו. |
8 However at that time, not knowing God, you were in bondage to those who by nature are not gods.
| אתם הגויים, לפני שהאמנתם באלוהים הייתם עבדים לכל מיני אלילים מגוחכים, שקראתם להם”אלוהים“. |
9 But now that you have come to know God, or rather to be known by God, why do you turn back again to the weak and miserable elemental principles, to which you desire to be in bondage all over again?
| עתה, לאחר שמצאתם את אלוהים (או נכון יותר לומר: לאחר שאלוהים מצא אתכם), כיצד יכולים אתם לחזור ולהשתעבד לאמונה חלשה ורופפת, הגורסת שניתן להיוושע על־ידי קיום מצוות התורה? |
10 You observe days, months, seasons, and years.
| אתם מנסים למצוא־חן בעיני אלוהים על־ידי שמירת חגים ומועדים! |
11 I am afraid for you, that I might have wasted my labor for you.
| אני חושש מאוד שכל עבודתי בכם הייתה לשווא. |
12 I beg you, brothers, become as I am, for I also have become as you are. You did me no wrong,
| אחים יקרים, מדוע אינכם מקשיבים לי? עכשיו אני חופשי ומשוחרר מכבלי מצוות התורה, ממש כמוכם. כשבאתי אליכם בפעם הראשונה, כדי לספר לכם את הבשורה, לא בזתם לי למרות שהייתי חולה. |
13 but you know that because of weakness in the flesh I preached the Good News to you the first time.
14 That which was a temptation to you in my flesh, you did not despise nor reject; but you received me as an angel of God, even as Christ Jesus.
| מחלתי הייתה דוחה ומתועבת, אבל לא דחיתם אותי ולא הפניתם לי עורף. לקחתם אותי לביתכם וטיפלתם בי כאילו טיפלתם במלאך מן השמים או בישוע המשיח עצמו! |
15 What was the blessing you enjoyed? For I testify to you that, if possible, you would have plucked out your eyes and given them to me.
| מה קרה לכם? פעם הייתה בכם רוח של אהבה, אחדות ושמחה; בימים ההם אהבתם אותי כל־כך, עד שהייתם מוכנים לנקר את עיניכם ולתת אותן לי, אילו היה צורך בכך. |
16 So then, have I become your enemy by telling you the truth?
| האם הפכתי לאויבכם משום שאני אומר לכם את האמת? |
17 They zealously seek you in no good way. No, they desire to alienate you, that you may seek them.
| האנשים האלה שמשתדלים מאוד למצוא־חן בעיניכם, אינם עושים זאת מתוך רצון בטובתכם, אלא מתוך רצון לסכסך ולהפריד ביניכם לביני, כדי שלא תקשיבו לי, אלא תקשיבו להם בלבד. |
18 But it is always good to be zealous in a good cause, and not only when I am present with you.
| ודאי שאני רוצה שאנשים יתנהגו יפה כלפיכם, אך זאת רק בתנאי שמניעיהם טהורים ושאין הם מתנהגים כך רק כשאני נמצא אתכם! |
19 My little children, of whom I am again in travail until Christ is formed in you—
| ילדי, אתם כל־כך מכאיבים לי! אני סובל ייסורי ציפייה ליום שבו תתמסרו למשיח בכל לבכם, בדומה לאם הסובלת ייסורי לידה בציפייה להולדת בנה. |
20 but I could wish to be present with you now, and to change my tone, for I am perplexed about you.
| הלוואי שיכולתי להיות אצלכם עכשיו ולדבר אתכם פנים אל פנים, במקום לנסות להשפיע עליכם בכתב; פשוט איני יודע מה לעשות אתכם! |
21 Tell me, you that desire to be under the law, do not you listen to the law?
| אני פונה אל כל אלה שחושבים שעליהם לשמור את מצוות התורה כדי להיוושע: היודעים אתם מה כתוב בתורה? |
22 For it is written that Abraham had two sons, one by the servant, and one by the free woman.
| כתוב בתורה שלאברהם אבינו היו שני בנים: ישמעאל בן האישה המשרתת, ויצחק בן האישה החופשייה. |
23 However, the son by the servant was born according to the flesh, but the son by the free woman was born through promise.
| בן המשרתת נולד בלידה טבעית ובלי נסים ונפלאות; אולם בן האישה החופשייה נולד רק לאחר הבטחתו המיוחדת של אלוהים לאברהם. |
24 These things contain an allegory, for these are two covenants. One is from Mount Sinai, bearing children to bondage, which is Hagar.
| סיפור אמיתי זה הוא משל: שתי הנשים הן שתי הבריתות שכרת ה׳ עם עמו. האחת היא ברית הר־סיני שבערב, שהביאה את האנשים לידי שעבוד לתורה – זוהי הגר שמסמלת את עיר־האם, ירושלים, שמשועבדת עדיין למצוות התורה ושמשמשת מרכז לפולחן דתי |
25 For this Hagar is Mount Sinai in Arabia, and answers to the Jerusalem that exists now, for she is in bondage with her children.
26 But the Jerusalem that is above is free, which is the mother of us all.
| ואילו שרה, האישה החופשייה, מסמלת את ירושלים החופשית שבשמים, שהיא עיר־האם והקודש שלנו, ואינה משועבדת למצוות התורה. |
27 For it is written, “Rejoice, you barren who do not bear. Break out and shout, you who do not travail. For the desolate women have more children than her who has a husband.”
| אליה התכוון הנביא ישעיהו כשניבא:”רני עקרה לא ילדה, פצחי רנה וצהלי לא־חלה, כי רבים בני שוממה מבני בעולה“. |
28 Now we, brothers, as Isaac was, are children of promise.
| אחים יקרים, אנחנו – אתם ואני – הבנים שהבטיח ה׳ לירושלים החדשה, כשם שהבטיח את יצחק לאברהם ושרה. |
29 But as then, he who was born according to the flesh persecuted him who was born according to the Spirit, so also it is now.
| ואנחנו, המאמינים שנולדנו מחדש על־ידי רוח הקודש, נרדפים על־ידי אלה שרוצים שנשמור את מצוות התורה, ממש כמו שיצחק – בן ההבטחה – נרדף על־ידי ישמעאל בן המשרתת. |
30 However, what does the Scripture say? “Throw out the servant and her son, for the son of the servant will not inherit with the son of the free woman.”
| אבל מה אומרים כתבי־הקודש?”גרש את האמה ואת בנה, כי לא יירש בן־האמה עם בן־החפשיה“. |
31 So then, brothers, we are not children of a servant, but of the free woman.
| אחים יקרים, אין אנו בני האישה המשרתת ואיננו עבדים לתורה; אנחנו בני האישה החופשייה, ורצויים לאלוהים בזכות אמונתנו. |
