Ezekiel 35
1 Moreover the LORD’s word came to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ |
2 “Son of man, set your face against Mount Seir, and prophesy against it,
| בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו׃ |
3 and tell it, ‘The Lord GOD says: “Behold, I am against you, Mount Seir, and I will stretch out my hand against you. I will make you a desolation and an astonishment.
| ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה׃ |
4 I will lay your cities waste, and you will be desolate. Then you will know that I am the LORD.
| עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה׃ |
5 “‘“Because you have had a perpetual hostility, and have given over the children of Israel to the power of the sword in the time of their calamity, in the time of the iniquity of the end,
| יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ׃ |
6 therefore, as I live,” says the Lord GOD, “I will prepare you for blood, and blood will pursue you. Since you have not hated blood, therefore blood will pursue you.
| לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך׃ |
7 Thus I will make Mount Seir an astonishment and a desolation. I will cut off from it him who passes through and him who returns.
| ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב׃ |
8 I will fill its mountains with its slain. The slain with the sword will fall in your hills and in your valleys and in all your watercourses.
| ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם׃ |
9 I will make you a perpetual desolation, and your cities will not be inhabited. Then you will know that I am the LORD.
| שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה׃ |
10 “‘“Because you have said, ‘These two nations and these two countries will be mine, and we will possess it,’ although the LORD was there,
| יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה׃ |
11 therefore, as I live,” says the Lord GOD, “I will do according to your anger, and according to your envy which you have shown out of your hatred against them; and I will make myself known among them when I judge you.
| לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך׃ |
12 You will know that I, the LORD, have heard all your insults which you have spoken against the mountains of Israel, saying, ‘They have been laid desolate. They have been given to us to devour.’
| וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה לנו נתנו לאכלה׃ |
13 You have magnified yourselves against me with your mouth, and have multiplied your words against me. I have heard it.”
| ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי׃ |
14 The Lord GOD says: “When the whole earth rejoices, I will make you desolate.
| כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך׃ |
15 As you rejoiced over the inheritance of the house of Israel because it was desolate, so I will do to you. You will be desolate, Mount Seir, and all Edom, even all of it. Then they will know that I am the LORD.’”
| כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה׃ |
