Luke 5
1 Now it came to pass, while the multitude pressed upon him to hear the word of God, and having stood still, he was beside the lake of Gennesaret.
| ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃ |
2 And he saw two boats standing by the lake, but the fishermen having gone out of them, were washing their nets.
| וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃ |
3 And having entered into one of the boats, which was Simon's, he asked him to put out a little from the land. And having sat down, he taught the crowds from the boat.
| וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃ |
4 And when he stopped speaking, he said to Simon, Put out into the depth, and let down your nets for a catch.
| ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃ |
5 And having answered, Simon said to him, Master, having toiled through the whole night, we took nothing, but at thy saying, I will let down the net.
| ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃ |
6 And having done this, they enclosed a great multitude of fishes, and their net was tearing.
| ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃ |
7 And they beckoned to their partners in the other boat, after coming, to assist them. And they came and filled both the boats, so as for them to be sunk down.
| ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃ |
8 But Simon Peter having seen, he fell down at Jesus' knees, saying, Depart from me, because I am a sinful man, Lord.
| ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃ |
9 For astonishment surrounded him, and all those with him, at the catch of the fishes that they caught,
| כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃ |
10 and likewise also James and John, sons of Zebedee, who were partners with Simon. And Jesus said to Simon, Fear not, from henceforth thou will be catching men.
| וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃ |
11 And when they brought their boats to land, after forsaking all, they followed him.
| ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃ |
12 And it came to pass while he was in one of the cities, behold, a man full of leprosy. And having seen Jesus, having fallen on his face, he besought him, saying, Lord, if thou will, thou can make me clean.
| ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃ |
13 And having stretched forth his hand, he touched him, having said, I will, be thou clean. And straightaway the leprosy departed from him.
| וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃ |
14 And he commanded him to tell no man, but, After going, show thyself to the priest, and bring concerning thy cleansing, just as Moses commanded for a testimony to them.
| ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃ |
15 But the report about him went through more, and many multitudes came together to hear, and to be healed by him from their infirmities.
| ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם׃ |
16 But he himself was withdrawing into the desolate regions, and praying.
| והוא סר אל המדברות ויתפלל׃ |
17 And it came to pass during one of those days, he was also teaching. And there were seated Pharisees and law teachers, who were men having come out of every town of Galilee and Judea and Jerusalem. And the power of the Lord was to heal them.
| ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרפוא׃ |
18 And behold, men bringing a man on a bed who was paralyzed. And they sought to bring him in, and to lay him before him.
| והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו׃ |
19 And not having found how they might bring him in because of the multitude, after going up upon the housetop, they let him down through the tiles with the small bed into the midst in front of Jesus.
| ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע׃ |
20 And having seen their faith, he said to him, Man, thy sins are forgiven thee.
| וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃ |
21 And the scholars and the Pharisees began to deliberate, saying, Who is this who speaks blasphemies? Who can forgive sins, except God alone?
| ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו׃ |
22 But when Jesus perceived their thoughts, having responded, he said to them, Why do ye deliberate in your hearts?
| וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם׃ |
23 Which is easier, to say, Thy sins are forgiven thee, or to say, Arise and walk?
| מה הוא הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך׃ |
24 But that ye may know that the Son of man has authority upon earth to forgive sins (he said to the paralyzed man), I say to thee, Arise, and after taking up thy small bed, go to thy house.
| אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך לך אל ביתך׃ |
25 And immediately having risen up before them, after taking up that on which he lay, he departed to his house glorifying God.
| וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים׃ |
26 And amazement gripped all, and they glorified God. And they were filled with fear, saying, We have seen strange things today.
| ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום׃ |
27 And after these things he went forth and saw a tax collector, named Levi, sitting at the tax office. And he said to him, Follow me.
| ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי׃ |
28 And after leaving behind all, having risen up, he followed him.
| ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו׃ |
29 And Levi made a great feast for him in his house, and there was a large crowd of tax collectors and others who were relaxing with them.
| ויעש לו לוי משתה גדול בביתו ועם רב של מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם׃ |
30 And their scholars and Pharisees murmured against his disciples, saying, Why do ye eat and drink with the tax collectors and sinners?
| וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים׃ |
31 And having answered, Jesus said to them, Those who are well have no need of a physician, but those faring badly.
32 I have not come to call the righteous but sinners to repentance.
| לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃ |
33 And they said to him, Why do the disciples of John fast often, and make supplications, and likewise those of the Pharisees, but thine eat and drink.
| ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃ |
34 And he said to them, Ye cannot make the sons of the wedding hall fast while the bridegroom is with them.
| ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃ |
35 But the days will also come when the bridegroom will be taken away from them, then they will fast in those days.
| ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃ |
36 And he also spoke a parable to them. No man puts a patch of a new garment on an old garment, otherwise both the new tears, and that from the new will not blend with the old.
| וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי׃ |
37 And no man puts new wine into old wineskins, otherwise the new wine will burst the wineskins, and will itself be spilled, and the wineskins will be ruined.
| ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃ |
38 But new wine must be put into fresh wineskins, and both are preserved together.
| אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃ |
39 And no man having drunk old straightaway desires new, for he says, The old is better.
| ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃ |
