Luka 14
1 Chiengʼ Sabato moro, kane Yesu odhi chiemo e od ja-Farisai moro marahuma, nobedo kane ingʼiye ahinya.
| ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃ |
2 To e nyime kanyo ne nitie ngʼato mane bur okuodo ngʼute maduongʼ.
| והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃ |
3 Yesu nopenjo ja-Farisai kod joma olony e chik ni, “En gima owinjore gi chik mondo ochang ngʼato chiengʼ Sabato koso?”
| ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃ |
4 To negilingʼ thi. Eka nokawo ngʼatno, nochange kendo noweye odhi.
| ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃ |
5 Eka nopenjogi niya, “Ka ngʼato kuomu nigi wuode kata rwadhe to wuodeno kata rwadheno olwar e soko chiengʼ Sabato, donge diywaye igole oko mana gikanyono?”
| ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃ |
6 To ne gionge gima digiwachi.
| ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃ |
7 Kane oneno kaka welo yiero kuondegi mag bet moyiedhi, e kar mesa, nogoyonegi ngero kama:
| וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃ |
8 “Ka ngʼato oluongou e nyasi mar kisera to kik ibed e kom moyiedhi, nimar dipo ka ngʼato moro mogen moloyoi oluongi bende.
| כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃ |
9 Ka en kamano, to ngʼama noluongou ji ariyogi ka, biro wachoni ni, ‘Mi jali komi.’ Kamano eka wiyi nokuodi nyaka inidhi ikaw kom kar bet man chien moloyo.
| ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃ |
10 To ka oluongi e nyasi moro mar kisera kamoro to bed mana e kom man chien moloyo, mondo ka ngʼat moluongino obiro to obiro wachoni ni, ‘Osiepna, sudi malo nyime kama berni!’ Kamano iniyud luor e nyim welo weteni duto.
| אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃ |
11 Nimar ngʼato angʼata matingʼore malo nodwok piny, to ngʼat madwokore piny notingʼ malo.”
| כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃ |
12 Eka Yesu nowachone ngʼat mane oluongeno niya, “Ka ichiwo chiemb odiechiengʼ kata chiemb otieno, kik iluong mana osiepeni, oweteni kata wedeni, kata jogwengʼu momew, nimar ka itimo kamano, kamoro giniluongi chiengʼ moro, mi gichuli kar luong mane iluongigono.
| וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃ |
13 To ka iloso nyasi, iluong joma odhier, rangʼonde gi pudhe kod muofni,
| אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃ |
14 eka ibiro gwedhoi kata obedo ni ok ginyal chuloi, to nochuli chiengʼ chier mar joma kare.”
| ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃ |
15 Ka achiel kuom jogo mane ni kode e mesa nowinjo ma, nowachone Yesu niya, “Ogwedhi ngʼatno mabiro chiemo e nyasi mar pinyruoth Nyasaye.”
| וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃ |
16 Yesu nodwoke niya, “Ngʼat moro ne oloso nyasi maduongʼ kendo noluongo welo mangʼeny.
| והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃ |
17 E kinde mar nyasino nooro jatichne mondo onyisi jogo mane oluongi, ‘Biuru, nikech gik moko duto koro oseikore.’
| וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃ |
18 “To giduto machalre negichako wacho weche ma ginyisogo wuon nyasi gimomiyo ok ginyal biro. Ngʼat mokwongo nowacho ni, ‘Koro eka asengʼiewo puodho moro, to nyaka adhi mondo anene. Yie ingʼwon-na.’
| ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃ |
19 “Ngʼat machielo nowacho niya, ‘Koro eka angʼiewo rweth pur moromo jok abich, to adwaro dhi mondo atemgi, yie mondo ingʼwon-na.’
| ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃ |
20 “Eka Jal machielo bende nowacho niya, ‘Eka aa kendo, omiyo ok anyal biro.’
| ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃ |
21 “Jatich noduogo kendo nowacho wechego ni ruodhe. Eka wuon ot nobedo mager kendo nowacho ni jatichne ni, ‘Wuogi idhi mapiyo e yore madongo kod yore matindo mag dala mondo ikel joma odhier gi rangʼonde, muofni kod pudhe.’
| ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃ |
22 “Jatich nowacho ni, ‘Jaduongʼ gima nende ichikowa osetim, to pod thuolo nitie.’
| ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃ |
23 “Eka jaduongʼ nowachone jatichne ni, ‘Wuogi idhiyo oko e akek yore makalo e kind mier kendo luong ji duto mondo gidonji, eka oda opongʼ.
| ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃ |
24 Awachonu ni, onge kata ngʼato achiel kuom jogo mane oluongi manobil chiemba.’”
| כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃ |
25 Ji mangʼeny ne wuotho kod Yesu, eka nolokore irgi mowachonegi niya,
| והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃ |
26 “Ka ngʼato obiro ira, to ok okwedo wuon-gi kod min-gi kod chiege gi nyithinde, owetene gi nyiminene ee, kata ngimane owuon ok onyal bedo japuonjrena.
| איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃ |
27 Kendo ngʼato angʼata ma ok otingʼo msalape mondo oluwa ok onyal bedo japuonjrena.
| ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃ |
28 “Ka dibed ni achiel kuomu dwaro gero ot. Donge obiro bedo piny mokwongo mondo okwan nengone mondo one ka en gi pesa moromo mar tieke?
| כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃ |
29 Nimar ka oketo mise to ok onyal tieke, ji duto manene biro nyiere,
| פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃ |
30 kagiwacho ni, ‘Jali nochako gedo to ok onyal tieko.’
| כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃ |
31 “Kata ka dibed ni ruoth moro dwaro dhiyo e lweny e kinde gi ruoth machielo. Donge mokwongo onego obed piny mondo opar anena ka ji alufu apar ma en-go bende onyalo kedogo gi jal mabiro monje man-gi ji alufu piero ariyo?
| אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃ |
32 Ka ok donyal, to obiro oro joote ka pod jal machielo pod ni kuma bor, mondo onyise ni odwaro mondo giwinjre e yor kwe.
| ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃ |
33 Machalre kamano bende, ngʼato kuomu ma ok oweyo gige duto ok onyal bedo japuonjrena.
| ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃ |
34 “Chumbi ber, to ka ndhathe orumo, ere kaka dimiye obed gi ndhathe kendo?
| טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃ |
35 Ok owinjore ne tich lowo kata mana pidh owuoyo, omiyo ipuke oko. “Ngʼat man-gi it mar winjo wach mondo owinji.”
| לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ |
