Job 32

1 Da nu hine tre Mænd ikke mere svarede Job, fordi han var retfærdig i sine egne Øjne,

וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו

2 blussede Vreden op i Buziten Elihu, Barak'els Søn, af Rams Slægt. På Job vrededes han, fordi han gjorde sig retfærdigere end Gud,

ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים

3 og på hans tre Venner, fordi de ikke fandt noget Svar og dog dømte Job skyldig.

ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב

4 Elihu havde ventet, så længe de talte med Job, fordi de var ældre end han;

ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים

5 men da han så, at de tre Mænd intet havde at svare, blussede hans Vrede op;

וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו

6 og Buziten Elihu, Barak'els Søn, tog til Orde og sagde: Ung af Dage er jeg, og I er gamle Mænd, derfor holdt jeg mig tilbage, angst for at meddele eder min Viden;

ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם

7 jeg tænkte: "Lad Alderen tale og Årenes Mængde kundgøre Visdom!"

אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה

8 Dog Ånden, den er i Mennesket, og den Almægtiges Ånde giver dem Indsigt;

אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם

9 de gamle er ikke altid de kloge, Oldinge ved ej altid, hvad Ret er;

לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט

10 derfor siger jeg: Hør mig, lad også mig komme frem med min Viden!

לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני

11 Jeg biede på, at I skulde tale, lyttede efter forstandige Ord, at I skulde finde de rette Ord;

הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין

12 jeg agtede nøje på eder; men ingen af eder gendrev Job og gav Svar på hans Ord.

ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם

13 Sig nu ikke: "Vi stødte på Visdom, Gud må fælde ham, ikke et Menneske!"

פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש

14 Mod mig har han ikke rettet sin Tale, og med eders Ord vil jeg ikke svare ham.

ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו

15 De blev bange, svarer ej mer, for dem slap Ordene op.

חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים

16 Skal jeg tøve, fordi de tier og står der uden at svare et Ord?

והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד

17 Også jeg vil svare min Del, også jeg vil frem med min Viden!

אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני

18 Thi jeg er fuld af Ord, Ånden i mit Bryst trænger på;

כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני

19 som tilbundet Vin er mit Bryst, som nyfyldte Vinsække nær ved at sprænges;

הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע

20 tale vil jeg for at få Luft, åbne mine Læber og svare.

אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה

21 Forskel gør jeg ikke og smigrer ikke for nogen;

אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה

22 thi at smigre bruger jeg ikke, snart rev min Skaber mig ellers bort!

כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני