Job 17
1 Brudt er min Ånd, mine Dage slukt, og Gravene venter mig;
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי |
2 visselig, Spot er min Del, og bittert er, hvad mit Øje må skue.
| אם-לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני |
3 Stil Sikkerhed for mig hos dig! Hvem anden giver mig Håndslag?
| שימה-נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע |
4 Thi du lukked deres Hjerte for Indsigt, derfor vil du ikke ophøje dem;
| כי-לבם צפנת משכל על-כן לא תרמם |
5 den, der forråder Venner til Plyndring, hans Sønners Øjne hentæres.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה |
6 Til Mundheld har du gjort mig for Folk, jeg er blevet et Jærtegn for dem;
| והציגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה |
7 mit Øje er sløvet af Kvide, som Skygger er mine Lemmer til Hobe;
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם |
8 retsindige stivner af Rædsel ved sligt, over vanhellig harmes den skyldfri,
| ישמו ישרים על-זאת ונקי על-חנף יתערר |
9 men den retfærdige holder sin Vej, en renhåndet vokser i Kraft.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר-ידים יסיף אמץ |
10 Men I, mød kun alle frem igen, en Vismand fnder jeg ikke iblandt jer!
| ואולם--כלם תשבו ובאו נא ולא-אמצא בכם חכם |
11 Mine Dage stunder mod Døden, brudt er mit Hjertes Ønsker;
| ימי עברו זמתי נתקו-- מורשי לבבי |
12 Natten gør jeg til Dag, Lyset for mig er Mørke;
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני-חשך |
| אם-אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי (Sheol h7585) |
14 Graven kalder jeg Fader, Forrådnelsen Moder og Søster.
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה |
15 Hvor er da vel mit Håb, og hvo kan øjne min Lykke?
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה |
