Markus 1
1 Jesu Kristi, Guds Søns, Evangeliums Begyndelse er saaledes,
| ראשית בשורת ישוע המשיח בן האלהים׃ |
2 som der er skrevet hos Profeten Esajas: „Se, jeg sender min Engel for dit Ansigt, han skal berede din Vej.
| ככתוב בנביאים הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃ |
3 Der er en Røst af en, som raaber i Ørkenen: Bereder Herrens Vej, gører hans Stier jævne!‟
| קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃ |
4 Johannes kom, han, som døbte i Ørkenen og prædikede Omvendelses-Daab til Syndernes Forladelse.
| ויהי יוחנן טבל במדבר וקורא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃ |
5 Og hele Judæas Land og alle i Jerusalem gik ud og bleve døbte af ham i Floden Jordan, idet de bekendte deres Synder.
| ותצא אליו כל ארץ יהודה ובני ירושלים ויטבלו כלם על ידו בנהר הירדן מתודים את חטאתם׃ |
6 Og Johannes var klædt i Kamelhaar og havde et Læderbælte om sin Lænd og spiste Græshopper og vild Honning.
| ויוחנן לבוש שער גמלים ואזור עור במתניו ואכל חגבים ודבש היער׃ |
7 Og han prædikede og sagde: „Efter mig kommer den, som er stærkere end jeg, hvis Skotvinge jeg ikke er værdig at bøje mig ned og løse.
| ויקרא לאמר בוא יבא אחרי החזק ממני אשר אינני כדי לכרע ולהתיר את שרוך נעליו׃ |
8 Jeg har døbt eder med Vand, men han skal døbe eder med den Helligaand.‟
| אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש׃ |
9 Og det skete i de Dage, at Jesus kom fra Nazareth i Galilæa og blev døbt af Johannes i Jordan.
| ויהי בימים ההם ויבא ישוע מנצרת אשר בגליל ויטבל על ידי יוחנן בירדן׃ |
10 Og straks da han steg op af Vandet, saa han Himlene skilles ad og Aanden ligesom en Due dale ned over ham;
| ויהי אך עלה עלה מן המים וירא את השמים נבקעים והרוח כיונה ירדת עליו׃ |
11 og der kom en Røst fra Himlene: „Du er min Søn, den elskede, i dig har jeg Velbehag.‟
| ויהי קול מן השמים אתה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃ |
12 Og straks driver Aanden ham ud i Ørkenen.
| ואחרי כן הוציאו הרוח המדברה׃ |
13 Og han var i Ørkenen fyrretyve Dage, medens han fristedes af Satan, og han var blandt Dyrene; og Englene tjente ham.
| ויהי שם במדבר ארבעים יום והשטן נסהו ויהי עם החיות והמלאכים שרתוהו׃ |
14 Men efter at Johannes var kastet i Fængsel, kom Jesus til Galilæa og prædikede Guds Evangelium
| ואחרי אשר הסגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את בשורת מלכות האלהים לאמר׃ |
15 og sagde: „Tiden er fuldkommet, og Guds Rige er kommet nær; omvender eder og tror paa Evangeliet!‟
| מלאה העת והגיעה מלכות האלהים שובו והאמינו בבשורה׃ |
16 Og medens han gik langs Galilæas Sø, saa han Simon og Simons Broder Andreas i Færd med at kaste Garn i Søen; thi de vare Fiskere.
| ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא את שמעון ואת אנדרי אחי שמעון פרשים מצודה בים כי דיגים היו׃ |
17 Og Jesus sagde til dem: „Følger efter mig, saa vil jeg gøre eder til Menneskefiskere.‟
| ויאמר אליהם ישוע לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃ |
18 Og de forlode straks Garnene og fulgte ham.
| ויעזבו מהר את מכמרתיהם וילכו אחריו׃ |
19 Og da han gik lidt videre frem, saa han Jakob, Zebedæus's Søn, og hans Broder Johannes, som ogsaa vare i Færd med at bøde deres Garn i Skibet;
| ויהי כעברו מעט משם וירא את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו וגם המה באניה מתקנים את המכמרות׃ |
20 og han kaldte straks paa dem, og de forlode deres Fader Zebedæus i Skibet med Lejesvendene og gik efter ham.
| ויקרא מהרה אליהם ויעזבו את זבדי אביהם באניה עם השכירים וילכו אחריו׃ |
21 Og de gaa ind i Kapernaum. Og straks paa Sabbaten gik han ind i Synagogen og lærte,
| ויבאו אל כפר נחום וימהר לבוא בשבת לבית הכנסת וילמד׃ |
22 og de bleve slagne af Forundring over hans Lære; thi han lærte dem som en, der havde Myndighed, og ikke som de skriftkloge.
| וישתוממו על תורתו כי היה מלמדם כבעל גבורה ולא כספרים׃ |
23 Og der var i deres Synagoge et Menneske med en uren Aand, og han raabte højt
| ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃ |
24 og sagde: „Hvad have vi med dig at gøre, Jesus af Nazareth? Er du kommen for at ødelægge os; jeg kender dig, hvem du er, du Guds hellige.‟
| אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתי מי אתה קדוש האלהים׃ |
25 Og Jesus truede ham og sagde: „Ti, og far ud af ham!‟
| ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃ |
26 Og den urene Aand sled i ham og raabte med høj Røst og for ud af ham.
| ויסחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃ |
27 Og de bleve alle forfærdede, saa at de spurgte hverandre og sagde: „Hvad er dette? en ny Lære med Myndighed; ogsaa over de urene Aander byder han, og de lyde ham.‟
| ויבהלו כלם וישאלו איש את רעהו לאמר מה זאת מה היא התורה החדשה אשר אף לרוחות הטמאה בגבורה הוא מצוה והנה שמעות לו׃ |
28 Og Rygtet om ham kom straks ud alle Vegne i hele det omliggende Land i Galilæa.
| ויצא שמעו מהר בכל מקמות ארץ הגליל׃ |
29 Og straks, da de vare gaaede ud af Synagogen, kom de ind i Simons og Andreas's Hus med Jakob og Johannes.
| ויהי אחרי צאתם מבית הכנסת ויבאו ביתה שמעון ואנדרי המה ויעקב ויוחנן עמם׃ |
30 Men Simons Svigermoder laa og havde Feber, og straks tale de til ham om hende;
| וחמות שמעון שכבה אחוזת הקדחת וימהרו לדבר אליו עליה׃ |
31 og han gik hen til hende, tog hende ved Haanden og rejste hende op, og Feberen forlod hende, og hun vartede dem op.
| ויגש ויאחז בידה ויקימה ותרף ממנה הקדחת פתאם ותשרת אותם׃ |
32 Men da det var blevet Aften, og Solen var gaaet ned, førte de til ham alle de syge og de besatte,
| ויהי בערב כבוא השמש ויביאו אליו את כל החולים ואת אחוזי השדים׃ |
33 og hele Byen var forsamlet foran Døren.
| וכל העיר נאספו יחדו פתח הבית׃ |
34 Og han helbredte mange, som lede af mange Haande Sygdomme, og han uddrev mange onde Aander; og han tillod ikke de onde Aander at tale, fordi de kendte ham.
| וירפא רבים אשר היו חולים חליים שונים ויגרש שדים הרבה ולא נתן את השדים לדבר כי ידעהו׃ |
35 Og om Morgenen længe før Dag stod han op og gik ud og gik hen til et øde Sted, og der bad han.
| וישכם ממחרת בעוד לילה ויצא וילך אל מקום חרבה ויתפלל שם׃ |
36 Og Simon og de, som vare med ham, skyndte sig efter ham.
| וירדפו אחריו שמעון והאנשים אשר אתו׃ |
37 Og de fandt ham, og de sige til ham: „Alle lede efter dig.‟
| וימצאהו ויאמרו אליו הנה כלם מבקשים אותך׃ |
38 Og han siger til dem: „Lader os gaa andetsteds hen til de nærmeste Smaabyer, for at jeg kan prædike ogsaa der; thi dertil er jeg udgaaet.‟
| ויאמר אליהם נעברה מזה אל ערי הפרזות הקרבות ואקרא גם שם כי בעבור זאת יצאתי׃ |
39 Og han kom og prædikede i deres Synagoger i hele Galilæa og uddrev de onde Aander.
| ויהי קרא בבתי כנסיותיהם בכל הגליל ויגרש את השדים׃ |
40 Og en spedalsk kommer til ham, beder ham og falder paa Knæ for ham og siger til ham: „Om du vil, saa kan du rense mig.‟
| ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני׃ |
41 Og han ynkedes inderligt og udrakte Haanden og rørte ved ham og siger til ham: „Jeg vil; bliv ren!‟
| וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃ |
42 Og straks forlod Spedalskheden ham, og han blev renset.
| עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃ |
43 Og han drev ham straks bort, idet han bød ham strengt,
| ויגער בו וימהר להוציאו החוצה׃ |
44 og sagde til ham: „Se til, at du ikke siger noget til nogen herom; men gaa hen, fremstil dig selv for Præsten, og offer for din Renselse det, som Moses har befalet, til Vidnesbyrd for dem!‟
| ויאמר אליו ראה אל תספר דבר לאיש כי אם לך הראה אל הכהן והקרב על טהרתך את אשר צוה משה לעדות להם׃ |
45 Men da han kom ud, begyndte han at fortælle meget og udsprede Rygtet derom, saa at han ikke mere kunde gaa aabenlyst ind i en By; men han var udenfor paa øde Steder, og de kom til ham alle Vegne fra.
| אך הוא בצאתו החל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא יכל לבוא עוד אל עיר בגלוי כי אם היה ישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל עבריו׃ |
