2 Samuel 22
1 Og David talede Ordene af denne Sang for Herren paa den Dag, Herren havde friet ham af alle hans Fjenders Haand og af Sauls Haand,
| וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול׃ |
2 og han sagde: Herren er min Klippe og min Befæstning og den, som befrier mig.
| ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי׃ |
3 Han er Gud, min Klippe, paa hvilken jeg tror, mit Skjold og min Frelses Horn, min Ophøjelse og min Tilflugt, min Frelser, fra Vold har du frelst mig.
| אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני׃ |
4 Jeg vil paakalde Herren, som bør at loves, saa bliver jeg frelst fra mine Fjender.
| מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע׃ |
5 Thi Dødens Bølger omspændte mig, Belials Bække forfærdede mig.
| כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני׃ |
| חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות׃ (Sheol h7585) |
7 Da jeg var i Angest, raabte jeg til Herren, ja, jeg raabte til min Gud, og han hørte min Røst af sit Tempel og mit Raab med sine Øren.
| בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו׃ |
8 Og Jorden bævede og rystede, Himmelens Grundvolde bevægedes, og de bævede, thi han var vred.
| ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃ |
9 Og der opgik en Røg af hans Næse, og Ild af hans Mund fortærede; gloende Kul brændte ud fra ham.
| עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃ |
10 Og han bøjede Himmelen og for ned, og der var Mørkhed under hans Fødder.
| ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃ |
11 Og han for paa Keruben og fløj, og han blev set over Vejrets Vinger.
| וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח׃ |
12 Og han satte Mørkhed til Dække trindt omkring sig; der var Vandenes Forsamling og tykke Skyer.
| וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים׃ |
13 Fra Glansen, som var for ham, brændte gloende Kul.
| מנגה נגדו בערו גחלי אש׃ |
14 Herren tordnede fra Himmelen, og den højeste udgav sin Røst.
| ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו׃ |
15 Og han udskød Pile og adspredte dem; der kom Lyn, og han forfærdede dem.
| וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם׃ |
16 Da saas Havets Leje, Jordens Grundvolde blottedes ved Herrens Trusel, ved hans Næses Aandes Pust.
| ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃ |
17 Han udrakte sin Haand fra det høje, han hentede mig, han drog mig af mange Vande.
| ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃ |
18 Han friede mig fra min stærke Fjende, fra mine Hadere, thi de vare mig for stærke.
| יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני׃ |
19 De overfaldt mig i min Modgangs Tid; men Herren var min Støtte.
| יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי׃ |
20 Og han udførte mig i det vide Rum; han friede mig, thi han havde Lyst til mig.
| ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי׃ |
21 Herren gengældte mig efter min Retfærdighed, han betalte mig efter mine Hænders Renhed.
| יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי׃ |
22 Thi jeg har bevaret Herrens Veje, og jeg har ikke handlet ugudeligt imod min Gud.
| כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי׃ |
23 Thi alle hans Domme ere mig for Øje, og hans Skikke, fra dem viger jeg ikke;
| כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה׃ |
24 men jeg var fuldkommen for ham og vogtede mig for min Misgerning.
| ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני׃ |
25 Og Herren betalte mig efter min Retfærdighed, efter min Renhed for hans Øjne.
| וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו׃ |
26 Imod den fromme viser du dig from, imod den trofaste vældige viser du dig trofast.
| עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם׃ |
27 Imod den rene viser du dig ren, og imod den forvendte viser du dig vrang.
| עם נבר תתבר ועם עקש תתפל׃ |
28 Og du skal frelse det elendige Folk, og dine Øjne ere over de høje, dem fornedrer du.
| ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל׃ |
29 Thi du, Herre, er min Lygte, og Herren skal gøre min Mørkhed klar.
| כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי׃ |
30 Thi ved dig stormer jeg igennem Skaren, ved min Gud springer jeg over en Mur.
| כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור׃ |
31 Guds Vej er fuldkommen, Herrens Tale er lutret; han er alle dem et Skjold, som haabe paa ham.
| האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו׃ |
32 Thi hvo er en Gud foruden Herren? og hvo er en Klippe foruden vor Gud?
| כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו׃ |
33 Gud er min Styrke og Kraft, og han letter min Vej fuldkomment.
| האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו׃ |
34 Han gør mine Fødder som Hindernes og skal lade mig staa paa mine Høje.
| משוה רגליו כאילות ועל במותי יעמדני׃ |
35 Han lærer mine Hænder til Krigen, og en Kobberbue spændes med mine Arme.
| מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי׃ |
36 Og du giver mig din Frelses Skjold; og idet du ydmyger mig, gør du mig stor.
| ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני׃ |
37 Du gør mine Trin vide under mig, og mine Knokler snublede ikke.
| תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי׃ |
38 Jeg forfølger mine Fjender og ødelægger dem og vender ikke tilbage, før jeg har gjort Ende paa dem.
| ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם׃ |
39 Ja, jeg har gjort Ende paa dem og knuset dem, at de ikke skulle rejse sig; og de faldt under mine Fødder.
| ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃ |
40 Og du har omgjordet mig med Kraft til Krigen, du skal nedbøje dem under mig, som staa op imod mig.
| ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני׃ |
41 Og du har jaget mig mine Fjender paa Flugt, ja mine Hadere, og jeg udrydder dem.
| ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם׃ |
42 De saa sig om, men der var ingen Frelser; til Herren, men han svarede dem ikke.
| ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם׃ |
43 Og jeg støder dem smaa som Jordens Støv, som Dynd paa Gader knuser jeg dem og tramper dem ned.
| ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם׃ |
44 Og du udfriede mig fra mit Folks Kiv; du bevarede mig til Hedningernes Hoved, et Folk, som jeg ikke kendte, de tjene mig.
| ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני׃ |
45 Den fremmedes Børn smigre for mig; da deres Øre hørte om mig, adløde de mig.
| בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי׃ |
46 Den fremmedes Børn visne hen, og de gaa omgjordede ud af deres Borge.
| בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם׃ |
47 Herren lever, og lovet være min Klippe, og Gud, min Frelses Klippe, skal ophøjes!
| חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי׃ |
48 Den Gud, som giver mig Hævn, og som nedkaster Folkene under mig,
| האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני׃ |
49 og som fører mig ud fra mine Fjender; du ophøjer mig over dem, som staa op imod mig, du redder mig fra Voldsmænd.
| ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני׃ |
50 Derfor vil jeg bekende dig, Herre! iblandt Hedningerne og synge dit Navn Lov.
| על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר׃ |
51 Han gør sin Frelse stor for sin Konge og gør Miskundhed imod sin Salvede, imod David og imod hans Sæd, evindelig.
| מגדיל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם׃ |
