< ⲖⲞⲨⲔⲞⲚ 5 >

1 ⲁ̅ ⲁⲥϣⲱⲡⲉ ⲇⲉ ϩⲙ ⲡⲧⲣⲉⲙⲙⲏⲏϣⲉ ϣⲟⲩⲟ ⲉϫⲱϥ ⲛⲥⲉⲥⲱⲧⲙ ⲉⲡϣⲁϫⲉ ⲙⲡⲛⲟⲩⲧⲉ ⲛⲧⲟϥ ⲇⲉ ⲛⲉϥⲁϩⲉⲣⲁⲧϥ ⲡⲉ ϩⲁⲧⲛⲧⲗⲓⲙⲛⲏ ⲛⲅⲉⲛⲛⲏⲍⲁⲣⲉⲧ
ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃
2 ⲃ̅ ⲁϥⲛⲁⲩ ⲇⲉ ⲉϫⲟⲓ ⲥⲛⲁⲩ ⲉⲩⲙⲟⲟⲛⲉ ϩⲁⲧⲛ ⲧⲗⲓⲙⲛⲏ ⲛⲉⲁⲛⲟⲩⲱϩⲉ ⲇⲉ ⲡⲉ ⲡⲉ ⲉϩⲣⲁⲓ ϩⲓⲱⲟⲩ ⲉⲩⲓⲱ ⲛⲛⲉⲩϣⲛⲏⲟⲩ
וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃
3 ⲅ̅ ⲁϥⲁⲗⲉ ⲇⲉ ⲉⲩⲁ ⲛⲛϫⲟⲓ ⲉⲡⲁⲥⲓⲙⲱⲛ ⲡⲉ ⲁϥϫⲟⲟⲥ ⲛⲁϥ ⲉⲧⲣⲉϥϩⲓⲛⲉ ⲉⲃⲟⲗ ⲙⲡⲉⲕⲣⲟ ⲛⲟⲩⲕⲟⲩⲓ ⲁϥϩⲙⲟⲟⲥ ⲇⲉ ϩⲓⲡϫⲟⲉⲓ ⲁϥϯ ⲥⲃⲱ ⲛⲙⲙⲏⲏϣⲉ
וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃
4 ⲇ̅ ⲛⲧⲉⲣⲉϥⲟⲩⲱ ⲇⲉ ⲉϥϣⲁϫⲉ ⲡⲉϫⲁϥ ⲛⲥⲓⲙⲱⲛ ϫⲉ ⲕⲧⲉⲧⲏⲩⲧⲛ ⲉⲧⲛⲟⲩⲧ ⲛⲧⲉⲧⲛⲭⲁⲗⲁ ⲛⲛⲉϣⲛⲏⲟⲩ ⲉϭⲱⲡⲉ
ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃
5 ⲉ̅ ⲁⲥⲓⲙⲱⲛ ⲇⲉ ⲟⲩⲱϣⲃ ⲡⲉϫⲁϥ ⲛⲁϥ ϫⲉ ⲡⲥⲁϩ ⲁⲛϣⲉⲡϩⲓⲥⲉ ϩⲛ ⲧⲉⲩϣⲏ ⲧⲏⲣⲥ ⲙⲡⲛϭⲉⲡⲗⲁⲁⲩ ⲉⲧⲃⲉ ⲡⲉⲕϣⲁϫⲉ ⲇⲉ ϯⲛⲁⲭⲁⲗⲁ ⲛⲛⲉϣⲛⲏⲟⲩ
ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃
6 ⲋ̅ ⲛⲧⲉⲣⲟⲩⲣ ⲡⲁⲓ ⲇⲉ ⲁⲩⲥⲱⲟⲩϩ ⲉϩⲟⲩⲛ ⲛⲟⲩⲙⲏⲏϣⲉ ⲛⲧⲃⲧ ⲉⲛⲁϣⲱϥ ⲛⲉⲣⲉⲛⲉϣⲛⲏⲟⲩ ⲇⲉ ⲛⲁⲡⲱϩ ⲡⲉ
ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃
7 ⲍ̅ ⲁⲩϫⲱⲣⲙ ⲇⲉ ⲟⲩⲃⲉ ⲛⲉⲩⲕⲉϣⲃⲉⲉⲣ ⲉⲧϩⲓⲡⲕⲉϫⲟⲓ ⲉⲧⲣⲉⲩⲉⲓ ⲛⲥⲉϯⲧⲟⲟⲧⲟⲩ ⲛⲙⲙⲁⲩ ⲁⲩⲉⲓ ⲇⲉ ⲁⲩⲙⲉϩⲡϫⲟⲉⲓ ⲥⲛⲁⲩ ϩⲱⲥⲧⲉ ⲉⲧⲣⲉⲩⲱⲙⲥ
ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃
8 ⲏ̅ ⲛⲧⲉⲣⲉϥⲛⲁⲩ ⲇⲉ ⲉⲡⲁⲓ ⲛϭⲓ ⲥⲓⲙⲱⲛ ⲡⲉⲧⲣⲟⲥ ⲁϥⲡⲁϩⲧϥ ϩⲁⲛⲟⲩⲉⲣⲏⲧⲉ ⲛⲓⲏⲥ ⲉϥϫⲱ ⲙⲙⲟⲥ ϫⲉ ⲥⲁϩⲱⲕ ⲉⲃⲟⲗ ⲙⲙⲟⲓ ϫⲉ ⲁⲛⲅⲟⲩⲣⲱⲙⲉ ⲣⲣⲉϥⲣⲛⲟⲃⲉ ⲡϫⲟⲉⲓⲥ
ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃
9 ⲑ̅ ⲛⲉⲁⲩϩⲟⲧⲉ ⲅⲁⲣ ⲧⲁϩⲟϥ ⲛⲙⲟⲩⲟⲛ ⲛⲓⲙ ⲉⲧⲛⲙⲙⲁϥ ⲉϫⲛ ⲧⲥⲟⲟⲩϩⲥ ⲛⲛⲧⲃⲧ ⲉⲛⲧⲁⲩϭⲟⲡⲥ
כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃
10 ⲓ̅ ϩⲟⲙⲟⲓⲱⲥ ⲇⲉ ⲡⲕⲉⲓⲁⲕⲱⲃⲟⲥ ⲛⲙⲓⲱϩⲁⲛⲛⲏⲥ ⲛϣⲏⲣⲉ ⲛⲍⲉⲃⲉⲇⲁⲓⲟⲥ ⲛⲏ ⲉⲛⲉⲩⲟ ⲛⲕⲟⲓⲛⲱⲛⲟⲥ ⲛⲙⲥⲓⲙⲱⲛ ⲡⲉϫⲉ ⲓⲏⲥ ⲛⲥⲓⲙⲱⲛ ϫⲉ ⲙⲡⲣⲣ ϩⲟⲧⲉ ϫⲓⲛ ⲧⲉⲛⲟⲩ ⲅⲁⲣ ⲕⲛⲁϣⲱⲡⲉ ⲉⲕϭⲉⲡⲣⲱⲙⲉ
וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃
11 ⲓ̅ⲁ̅ ⲁⲩⲙⲁⲛⲉⲛⲉϫⲏⲩ ⲇⲉ ⲉⲡⲉⲕⲣⲟ ⲁⲩⲕⲁⲛⲕⲁ ⲛⲓⲙ ⲛⲥⲱⲟⲩ ⲁⲩⲟⲩⲁϩⲟⲩ ⲛⲥⲱϥ
ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃
12 ⲓ̅ⲃ̅ ⲁⲥϣⲱⲡⲉ ⲇⲉ ⲉϥϩⲛ ⲟⲩⲉⲓ ⲛⲙⲡⲟⲗⲓⲥ ⲉⲓⲥ ⲟⲩⲣⲱⲙⲉ ⲉϥⲙⲉϩ ⲛⲥⲱⲃⲁϩ ⲁϥⲛⲁⲩ ⲇⲉ ⲉⲓⲏⲥ ⲁϥⲡⲁϩⲧϥ ⲛⲁϥ ⲉϫⲙⲡⲉϥϩⲟ ⲁϥⲥⲉⲡⲥⲱⲡϥ ⲉϥϫⲱ ⲙⲙⲟⲥ ϫⲉ ⲡϫⲟⲉⲓⲥ ⲉⲕϣⲁⲛⲟⲩⲱϣ ⲟⲩⲛϭⲟⲙ ⲙⲙⲟⲕ ⲉⲧⲃⲃⲟⲓ
ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃
13 ⲓ̅ⲅ̅ ⲁϥⲥⲟⲩⲧⲛⲧⲉϥϭⲓϫ ⲇⲉ ⲉⲃⲟⲗ ⲁϥϫⲱϩ ⲉⲣⲟϥ ⲉϥϫⲱ ⲙⲙⲟⲥ ϫⲉ ϯⲟⲩⲱϣ ⲧⲃⲃⲟ ⲁⲩⲱ ϩⲛ ⲧⲉⲩⲛⲟⲩ ⲁⲡⲥⲱⲃⲁϩ ⲕⲁⲁϥ
וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃
14 ⲓ̅ⲇ̅ ⲛⲧⲟϥ ⲇⲉ ⲁϥⲡⲁⲣⲁⲅⲅⲉⲓⲗⲉ ⲛⲁϥ ϫⲉ ⲙⲡⲣϫⲟⲟⲥ ⲉⲗⲁⲁⲩ ⲁⲗⲗⲁ ⲃⲱⲕ ⲛⲅⲧⲟⲩⲟⲕ ⲉⲡⲟⲩⲏⲏⲃ ⲛⲅⲧⲁⲗⲟ ⲉϩⲣⲁⲓ ϩⲁⲡⲉⲕⲧⲃⲃⲟ ⲕⲁⲧⲁ ⲑⲉ ⲉⲛⲧⲁϥⲟⲩⲉϩⲥⲁϩⲛⲉ ⲙⲙⲟⲥ ⲛϭⲓ ⲙⲱⲩⲥⲏⲥ ⲉⲩⲙⲛⲧⲙⲛⲧⲣⲉ ⲛⲁⲩ
ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃
15 ⲓ̅ⲉ̅ ⲛⲉⲣⲉⲡϣⲁϫⲉ ⲇⲉ ⲙⲟⲟϣⲉ ⲉⲧⲃⲏⲏⲧϥ ⲁⲩⲱ ⲛⲉⲣⲉⲙⲙⲏⲏϣⲉ ⲥⲱⲟⲩϩ ⲉϩⲟⲩⲛ ⲉⲥⲱⲧⲙ ⲉⲣⲟϥ ⲁⲩⲱ ⲉⲧⲁⲗϭⲟⲟⲩ ϩⲛ ⲛⲉⲩϣⲱⲛⲉ
ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם׃
16 ⲓ̅ⲋ̅ ⲛⲧⲟϥ ⲇⲉ ⲛⲉϥⲥⲓϩⲉ ⲙⲙⲟϥ ⲡⲉ ⲉϩⲉⲛⲙⲁ ⲛϫⲁⲓⲉ ⲉϥϣⲗⲏⲗ
והוא סר אל המדברות ויתפלל׃
17 ⲓ̅ⲍ̅ ⲁⲥϣⲱⲡⲉ ⲇⲉ ⲉϥϯ ⲥⲃⲱ ϩⲛ ⲟⲩϩⲟⲟⲩ ⲉⲣⲉϩⲉⲛⲫⲁⲣⲓⲥⲥⲁⲓⲟⲥ ϩⲙⲟⲟⲥ ⲙⲛ ϩⲉⲛⲛⲟⲙⲟⲇⲓⲇⲁⲥⲕⲁⲗⲟⲥ ⲛⲁⲓ ⲉⲛⲧⲁⲩⲉⲓ ⲉⲃⲟⲗ ϩⲛ ϯⲙⲉ ⲛⲓⲙ ⲛⲧⲉⲧⲅⲁⲗⲓⲗⲁⲓⲁ ⲛⲙϯⲟⲩⲇⲁⲓⲁ ⲛⲙⲑⲓⲉⲣⲟⲥⲟⲗⲩⲙⲁ ⲛⲉⲣⲉⲧϭⲟⲙ ⲇⲉ ⲙⲡϫⲟⲉⲓⲥ ϣⲟⲟⲡ ⲡⲉ ⲉⲧⲣⲉϥⲧⲁⲗϭⲟ
ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרפוא׃
18 ⲓ̅ⲏ̅ ⲉⲓⲥϩⲉⲛⲣⲱⲙⲉ ⲇⲉ ⲁⲩⲛⲟⲩⲣⲱⲙⲉ ⲉϥⲥⲏϭ ϩⲓϫⲛ ⲟⲩⲙⲁ ⲛⲅⲕⲟⲧⲕ ⲁⲩⲱ ⲛⲉⲩϣⲓⲛⲉ ⲡⲉ ⲛⲥⲁϫⲓⲧϥ ⲉϩⲟⲩⲛ ⲉⲕⲁⲁϥ ⲙⲡⲉϥⲙⲧⲟ ⲉⲃⲟⲗ
והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו׃
19 ⲓ̅ⲑ̅ ⲙⲡⲟⲩϩⲉ ⲇⲉ ⲉⲧⲉϩⲓⲏ ⲛϫⲓⲧϥ ⲉϩⲟⲩⲛ ⲉⲧⲃⲉ ⲡⲙⲏⲏϣⲉ ⲁⲩⲃⲱⲕ ⲉϩⲣⲁⲓ ⲉⲧϫⲉⲛⲉⲡⲱⲣ ⲁⲩⲭⲁⲗⲁ ⲙⲙⲟϥ ⲉⲡⲉⲥⲏⲧ ϩⲓⲧⲛ ⲛⲕⲉⲣⲁⲙⲟⲥ ⲙⲛ ⲡⲉϭⲗⲟϭ ⲉⲧⲉⲩⲙⲏⲧⲉ ⲙⲡⲉⲩⲧⲟ ⲉⲃⲟⲗ ⲛⲓⲏⲥ
ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע׃
20 ⲕ̅ ⲁϥⲛⲁⲩ ⲇⲉ ⲉⲧⲉⲩⲡⲓⲥⲧⲓⲥ ⲡⲉϫⲁϥ ϫⲉ ⲡⲣⲱⲙⲉ ⲛⲉⲕⲛⲟⲃⲉ ⲕⲏ ⲛⲁⲕ ⲉⲃⲟⲗ
וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃
21 ⲕ̅ⲁ̅ ⲁⲛⲉⲅⲣⲁⲙⲙⲁⲧⲉⲩⲥ ⲇⲉ ⲙⲛ ⲛⲉⲫⲁⲣⲓⲥⲥⲁⲓⲟⲥ ⲁⲩⲁⲣⲭⲓ ⲙⲙⲟⲕⲙⲉⲕ ⲉⲩϫⲱ ⲙⲙⲟⲥ ϫⲉ ⲛⲓⲙ ⲡⲉ ⲡⲁⲓ ⲉⲧϫⲓⲟⲩⲁ ⲛⲓⲙ ⲡⲉⲧⲉⲩⲛϭⲟⲙ ⲙⲙⲟϥ ⲛⲕⲁⲛⲟⲃⲉ ⲉⲃⲟⲗ ⲛⲥⲁⲡⲛⲟⲩⲧⲉ ⲙⲁⲩⲁⲁϥ
ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו׃
22 ⲕ̅ⲃ̅ ⲓⲏⲥ ⲇⲉ ⲛⲧⲉⲣⲉϥⲓⲙⲉ ⲉⲛⲉⲩⲙⲟⲕⲙⲉⲕ ⲡⲉϫⲁϥ ⲛⲁⲩ ϫⲉ ⲁϩⲣⲱⲧⲛ ⲧⲉⲧⲛⲙⲉⲉⲩⲉ ϩⲛ ⲉⲧⲛϩⲏⲧ
וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם׃
23 ⲕ̅ⲅ̅ ⲁϣ ⲅⲁⲣ ⲡⲉⲧⲙⲟⲧⲛ ϫⲟⲟⲥ ⲡⲉ ϫⲉ ⲛⲉⲕⲛⲟⲃⲉ ⲕⲏ ⲛⲁⲕ ⲉⲃⲟⲗ ϫⲉⲛϫⲟⲟⲥ ⲡⲉϫⲉⲧⲱⲟⲩⲛ ⲛⲅⲙⲟⲟϣⲉ
מה הוא הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך׃
24 ⲕ̅ⲇ̅ ϫⲉ ⲉⲧⲉⲧⲛⲉⲉⲓⲙⲉ ϫⲉ ⲟⲩⲛⲧⲉⲡϣⲏⲣⲉ ⲙⲡⲣⲱⲙⲉ ⲉⲝⲟⲩⲥⲓⲁ ϩⲓϫⲛ ⲡⲕⲁϩ ⲉⲕⲁⲛⲟⲃⲉ ⲉⲃⲟⲗ ⲡⲉϫⲁϥ ⲙⲡⲉⲧⲥⲏϭ ϫⲉ ⲉⲓϫⲱ ⲙⲙⲟⲥ ⲛⲁⲕ ⲧⲱⲟⲩⲛ ⲛⲅϥⲓ ⲙⲡⲉⲕϭⲗⲟϭ ⲛⲅⲃⲱⲕ ⲉⲡⲉⲕⲏⲓ
אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך לך אל ביתך׃
25 ⲕ̅ⲉ̅ ϩⲛ ⲧⲉⲩⲛⲟⲩ ⲇⲉ ⲁϥⲧⲱⲟⲩⲛ ⲙⲡⲉⲩⲙⲧⲟ ⲉⲃⲟⲗ ⲁϥϥⲓ ⲙⲡⲉϥϭⲗⲟϭ ⲁϥⲃⲱⲕ ⲉⲡⲉϥⲏⲓ ⲉϥϯ ⲉⲟⲟⲩ ⲙⲡⲛⲟⲩⲧⲉ
וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים׃
26 ⲕ̅ⲋ̅ ⲁⲩⲣϣⲡⲏⲣⲉ ⲇⲉ ⲧⲏⲣⲟⲩ ⲁⲩϯ ⲉⲟⲟⲩ ⲙⲡⲛⲟⲩⲧⲉ ⲁⲩⲙⲟⲩϩ ⲛϩⲟⲧⲉ ⲉⲩϫⲱ ⲙⲙⲟⲥ ϫⲉ ⲁⲛⲛⲁⲩ ⲉϩⲉⲛϣⲡⲏⲣⲉ ⲙⲡⲟⲟⲩ
ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום׃
27 ⲕ̅ⲍ̅ ⲙⲛⲛⲥⲁ ⲛⲁⲓ ⲁϥⲉⲓ ⲉⲃⲟⲗ ⲁϥⲛⲁⲩ ⲉⲩⲧⲉⲗⲱⲛⲏⲥ ⲉⲡⲉϥⲣⲁⲛ ⲡⲉ ⲗⲉⲩⲉⲓ ⲉϥϩⲙⲟⲟⲥ ϩⲓⲡⲉϥⲧⲉⲗⲱⲛⲓⲟⲛ ⲡⲉϫⲁϥ ⲛⲁϥ ϫⲉ ⲟⲩⲁϩⲕ ⲛⲥⲱⲓ
ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי׃
28 ⲕ̅ⲏ̅ ⲁϥⲕⲁⲛⲕⲁ ⲇⲉ ⲛⲓⲙ ⲛⲥⲱϥ ⲁϥⲧⲱⲟⲩⲛ ⲁϥⲟⲩⲁϩϥ ⲛⲥⲱϥ
ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו׃
29 ⲕ̅ⲑ̅ ⲁⲩⲱ ⲁⲗⲉⲩⲉⲓ ⲣⲟⲩⲛⲟϭ ⲛϣⲟⲡⲥ ⲉⲣⲟϥ ϩⲙ ⲡⲉϥⲏⲓ ⲛⲉⲩⲛⲟⲩⲙⲏⲏϣⲉ ⲇⲉ ⲛⲧⲉⲗⲱⲛⲏⲥ ⲛⲙϩⲉⲛⲕⲟⲟⲩⲉ ⲛⲙⲙⲁⲩ ⲉⲩⲛⲏϫ
ויעש לו לוי משתה גדול בביתו ועם רב של מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם׃
30 ⲗ̅ ⲁⲛⲉⲫⲁⲣⲓⲥⲥⲁⲓⲟⲥ ⲙⲛ ⲛⲉⲅⲣⲁⲙⲙⲁⲧⲉⲩⲥ ⲕⲣⲙⲣⲙ ⲉϩⲟⲩⲛ ⲉⲛⲉϥⲙⲁⲑⲏⲧⲏⲥ ⲉⲩϫⲱ ⲙⲙⲟⲥ ϫⲉ ⲉⲧⲃⲉ ⲟⲩ ⲧⲉⲧⲛⲟⲩⲱⲙ ⲁⲩⲱ ⲧⲉⲧⲛⲥⲱ ⲛⲙⲛⲧⲉⲗⲱⲛⲏⲥ ⲁⲩⲱ ⲣⲣⲉϥⲣⲛⲟⲃⲉ
וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים׃
31 ⲗ̅ⲁ̅ ⲁⲓⲏⲥ ⲇⲉ ⲟⲩⲱϣⲃ ⲡⲉϫⲁϥ ⲛⲁⲩ ϫⲉ ⲛⲉⲧⲧⲏⲕ ⲛⲥⲉⲣⲭⲣⲓⲁ ⲁⲛ ⲙⲡⲥⲁⲉⲓⲛ ⲁⲗⲗⲁ ⲛⲉⲧⲙⲟⲕϩ ⲛⲉⲧⲣⲭⲣⲓⲁ ⲛⲁϥ
32 ⲗ̅ⲃ̅ ⲛⲧⲁⲓⲉⲓ ⲁⲛ ⲉⲧⲉϩⲙⲛⲇⲓⲕⲁⲓⲟⲥ ⲁⲗⲗⲁ ⲣⲣⲉϥⲣⲛⲟⲃⲉ ⲉⲩⲙⲉⲧⲁⲛⲟⲓⲁ
לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃
33 ⲗ̅ⲅ̅ ⲛⲧⲟⲟⲩ ⲇⲉ ⲡⲉϫⲁⲩ ⲛⲁϥ ϫⲉ ⲙⲙⲁⲑⲏⲧⲏⲥ ⲛⲓⲱϩⲁⲛⲛⲏⲥ ⲥⲉⲛⲏⲥⲧⲉⲩⲉ ⲛϩⲁϩ ⲛⲥⲟⲡ ⲁⲩⲱ ⲥⲉϣⲗⲏⲗ ⲛⲧⲟⲟⲩ ⲛⲙⲛⲁ ⲛⲉⲫⲁⲣⲓⲥⲥⲁⲓⲟⲥ ⲛⲟⲩⲕ ⲇⲉ ⲟⲩⲱⲙ ⲁⲩⲱ ⲥⲉⲥⲱ
ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃
34 ⲗ̅ⲇ̅ ⲡⲉϫⲉ ⲓⲏⲥ ⲛⲁⲩ ϫⲉ ⲙⲏ ⲟⲩⲛϭⲟⲙ ⲙⲙⲱⲧⲛ ⲉⲧⲣⲉⲛϣⲏⲣⲉ ⲙⲡⲙⲁ ⲛϣⲉⲗⲉⲉⲧ ⲛⲏⲥⲧⲉⲩⲉ ⲉⲣⲉⲡⲁⲧϣⲉⲗⲉⲉⲧ ⲛⲙⲙⲁⲩ
ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃
35 ⲗ̅ⲉ̅ ⲟⲩⲛϩⲉⲛϩⲟⲟⲩ ⲇⲉ ⲛⲏⲟⲩ ⲉⲩⲛⲁϥⲓ ⲙⲡⲁⲧϣⲉⲗⲉⲉⲧ ⲛⲧⲟⲟⲧⲟⲩ ⲧⲟⲧⲉ ⲥⲉⲛⲁⲛⲏⲥⲧⲉⲩⲉ ϩⲛ ⲛⲉϩⲟⲟⲩ ⲉⲧⲙⲙⲁⲩ
ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃
36 ⲗ̅ⲋ̅ ⲁϥϫⲱ ⲇⲉ ⲛⲁⲩ ⲛⲕⲉⲡⲁⲣⲁⲃⲟⲗⲏ ϫⲉ ⲙⲉⲣⲉⲗⲁⲁⲩ ⲥⲗⲡⲟⲩⲧⲟⲓⲥ ϩⲓⲟⲩϣⲧⲏⲛ ⲛϣⲁⲓ ⲛϥⲧⲟⲣⲡⲥ ⲉⲩϣⲧⲏⲛ ⲙⲡⲗϭⲉ ⲉϣⲱⲡⲉ ⲙⲙⲟⲛ ϥⲛⲁⲡⲁϩⲧⲕⲉϣⲧⲏⲛ ⲛϣⲁⲓ ⲛⲧⲉⲧⲙⲧⲧⲟⲓⲥ ⲛϣⲁⲓ ⲣϣⲁⲩ ⲉⲧⲡⲗϭⲉ
וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי׃
37 ⲗ̅ⲍ̅ ⲁⲩⲱ ⲙⲉⲣⲉⲗⲁⲁⲩ ⲛⲟⲩϫⲉ ⲛⲟⲩⲏⲣⲡ ⲃⲃⲣⲣⲉ ⲉϩⲉⲛϩⲱⲧ ⲛⲁⲥ ⲉϣⲱⲡⲉ ⲙⲙⲟⲛ ϣⲁⲣⲉⲡⲏⲣⲡ ⲃⲃⲣⲣⲉ ⲡⲉϩⲛϩⲱⲧ ⲛϥⲡⲱⲛ ⲉⲃⲟⲗ ⲛⲧⲉⲛⲕⲉϩⲱⲧ ⲧⲁⲕⲟ
ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃
38 ⲗ̅ⲏ̅ ⲁⲗⲗⲁ ⲉϣⲁⲩⲛⲉϫⲏⲣⲡ ⲃⲃⲣⲣⲉ ⲉϩⲉⲛϩⲱⲧ ⲃⲃⲣⲣⲉ
אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃
39 ⲗ̅ⲑ̅ ⲙⲉⲣⲉⲗⲁⲁⲩ ⲇⲉ ⲟⲩⲉϣⲏⲣⲡ ⲃⲃⲣⲣⲉ ⲉϥⲥⲉⲣⲡ ⲁⲥ ϣⲁϥϫⲟⲟⲥ ⲅⲁⲣ ϫⲉ ⲛⲉϥⲣⲡⲉⲣⲡ ⲁⲥ
ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃

< ⲖⲞⲨⲔⲞⲚ 5 >