Luke 14
1 Cholngahni khat Yeshua nilhah an nedin Pharisee ho lamkai khat in'ah achen, chule miho chun phatah in avelhiuvin ahi.
| ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃ |
2 Hiche a chun mikhat, aban le akengho pom khat aumin ahi.
| והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃ |
3 Yeshuan Pharisee hole danthu themho chu adongin, “Cholngah nikhoa misuhdam danthun aphal hai aphallou ham?” ati.
| ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃ |
4 Amahon adonbut nom lou phat un, Yeshuan anapa chu atham'in chule asudam'in asolmang tai.
| ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃ |
5 Chuin amaho lam ngan aseitai, “Nangho cholngah nia natonglou koi naum uvam? Nachapa ham ahiloule na bongchal hamkhat kokhuh a alhahlut le, aladoh dinga nakino ji hih um?” ati.
| ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃ |
6 Avel'in adonbut thei kit tapouve.
| ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃ |
7 Nilhah anne a hung jouse chun touna nom nom jabolna mun achu cheh'u Yeshuan amu phat in, aman amaho chu hiche thumop hi apen ahi.
| וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃ |
8 “Moupui golvah na'a kouna namu teng uleh, jabolna munhoa tou hih un. Ijem tin nang sanga jabolna chang ding khat ana kikou khataleh ipi tin tem?”
| כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃ |
9 Kinneipa chun ahung seiding, “Natouna chu hiche mipa hi pen” atiding ahi. Chuteng nangma najah cha ding ahi, chutengleh dokhang noiya kikoi touna hoa chu natou ding ahitai!
| ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃ |
10 “Chusang chun dokhang kengbul mun nemnung pen'a chun touvin. Chuteng kinneipan nahin muding nahenga hunga, ‘Jol, nang dingin mun phajep kaneiyuve!’ ahung tiding ahi. Chuteng nangma chu jin kikou dang ho masanga jana nachan ding ahi.
| אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃ |
11 Ijeh inem itile ama kichoisang chan chu suhnem'a umdiu ahi, chule akineosah chan chu dopsang'a umdiu ahi” ati.
| כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃ |
12 Chuin in-neipa chu aven, hitin aseiye “Nangman nehkhom ahilouleh golvah nabol teng, naloi nagol ho, nasopiho, na inkote, chule naheng nakom mihao ho kou hih'in. Ajeh chu amahon nangma nahin koukit diu ahin, hiche bou chu natohga hiding ahitai.
| וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃ |
13 Chusang chun mivaichaho, chatmo ho, elbai ho, chule mitcho ho kou jon.
| אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃ |
14 Chuteng michonpha thokitna'a Pathen in nanungsah joulou ding ho nakou jeh a nangma tohphatman napeh ding ahi,” ati.
| ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃ |
15 Hiche thu ajah hin mikhat dokhanga Yeshua toh toukhom khat in, “Pathen Lenggam'a golvah ankonga galhah ding iti anop tadem!” tin ahin phongdoh e.
| וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃ |
16 Yeshuan adonbut nan hiche thusim hi aseipeh e: Mikhat hin golvah lentah abol in kouna lekha jong tamtah athot doh tai.
| והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃ |
17 Golvah anneh khom chu gontup ahiphat in, asohte asol'in, akikou ho jah'a, “Hungun golvah ankong gontup ahitai” agatisah'e.
| וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃ |
18 Ahivangin amahon abon'un ahitheilou nau thu aseiyun ahi. Khat in, “Tutah chun loumun kachon kavettoh lou akhoh'e, lungsettah in nei ngaidam in” ati.
| ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃ |
19 Khat kit chun, Keiman tutah chun bongchal to-nga kahin chon, hithei nam ti kavet got ahi, lungset'in nei ngaidam un, ati.
| ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃ |
20 Achom khat in, tun ji kaneiyin, hijeh chun hung thei ponge, ati.
| ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃ |
21 “Sohpa chu akilen apakai pa kom ah ipi iti adonbut'u aseipeh tai. Apakai pachu alung hang in hitin ahinsei tai, ‘Kintah'in chenlang, khopi sung lamlen tin'ah mivaicha ho, chatmo ho, mitcho ho, chule elbai ho gakou tan’ ati.
| ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃ |
22 Asohpan hichu aboljou phat in, ahung hetsah in, ‘Mun a-ong nalaiye’ ahung ti.
| ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃ |
23 Hijeh chun apakai pan aseiyin, ‘Chedoh in lang lamlen pam lah dung chule aning kah lah'a um koi hijong leh, namu mu hinkouvin, ka-in mi adim nadingin’ ati.
| ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃ |
24 Ajeh chu kakou masat ho chun golvah an chu aneokhat jong atekhah lou diu ahitai,” ati.
| כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃ |
25 Mihonpi tamtah chun Yeshua nung ajuiyu ahin, ama akihei kol'in ajah'uva aseitai,
| והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃ |
26 “Nangho kaseijui nahi nom uleh, mijouse nahot ngaiyu ahi, tekah nan–nanu napa, naji nachate, nasopi ho, nangma hinkho tah jong, achuti louleh kaseijui nahithei lou diu ahi.”
| איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃ |
27 Chule na thingpel nakipoh'a kanung najui lou leh, kaseijui nahithei lou diu ahi.
| ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃ |
28 Ahivangin kipan hih'un athoh hah ding dan nasimtoh masang'un. Ijeh inem itile, kon insah apat ding ham amasa'a alutding jat vetoh'a, ajona dinga sum ninglhing ding hinam ti simtoh masalouva?
| כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃ |
29 Achuti loule akhombul bou najoa sum nabei maithei ahi, chuteng chuleh mijousen nanuisat bepding ahitai.
| פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃ |
30 Amahon seiyunte, “Hiche pa khu ahi, insah kipan'a aban ajona ding boldoh joulou pa khu” tiuvinte.
| כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃ |
31 “Ahilouleh, Leng khat galbol ding, koi athumop them hotoh toukhom'a, asepai sang som chun ama nokhum dinga hung kon sang som ni chu ajoding hinam ti kigel masalou ding'ah?
| אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃ |
32 Chuleh ajolou ding leh, palai sol'in tin, agalmi ho gamlat pet'a chu kihoucham ding agot tei ding ahi.
| ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃ |
33 Hijeh a chu nanei jouse napehdoh tokah a kaseijui nahithei lou diu ahi.
| ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃ |
34 “Chi hi asu-al dingin aphai. Ahin, a-al na chu mansah taleh, iti na-alsah kit ding ham?”
| טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃ |
35 A-al lou chi chu leiset a dinga jong chule leithao a dinga jong phachom lou ahi. Paidoh in aumji tai. Koi hileh nakol neichan in ngai hen chule hetthem hen.
| לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ |
