Jacob 1
1 Hiche lekhathot hi Pathen le Pakai Yeshua Christa soh, Jacob a kon ahi. keiman Judah mi atahsan ho Israel phungsom le ni gamtina kithecheh ho henga dinga kajih ahi. Chibai!
| אל שנים עשר השבטים שפזורים בתפוצות. מאת יעקב, עבדו של אלוהים ושל ישוע המשיח. שלום וברכה לכולכם! |
2 Sopi deitahteho, nangho hahsatna hon nahinphah tenguleh, hichu hachangpa kipana dinga chanpha changin kingaitouvin.
| אחים יקרים, אם יש לכם צרות ובעיות, ואם אתם עומדים בפני פיתויים חזקים, תחשיבו זאת כהזדמנות לשמחה גדולה. |
3 Ajehchu natahsanu chu akipatep tengleh, natahsan chu khanglen ding ahi ti naheuve.
| שכן צרות, בעיות ופיתויים מחזקים את כוח הסבל. |
4 Hijehchun khansah un, ajeh chu nathoh hatnau chu ahung khan'a abulhin tengleh nangho nabulhinuva chule nachamkim uva, imacha kiphahsamna neilou nahi dingu ahi.
| לכן אל תברחו מהבעיות, אלא תנו לסבלנותכם להתחזק. כאשר תהיה סבלנותכם חזקה די הצורך, לא יחסר לכם דבר, אופייכם יהיה חזק מן הרגיל ותהיו מסוגלים לכל דבר. |
5 Nanghon chihna na-ngaichat uva ahileh, hongphaltah IPathen'u koma chun thum'un, chutileh Aman napeh dingu ahi. Nathum jeh uva chu Aman nahouset louhel dingu ahi.
| ברצונכם לדעת מה רוצה האלוהים שתעשו? שאלו אותו והוא יגיד לכם ברצון. ה׳ מוכן תמיד להעניק חכמה באהבה וברוחב לב למי שמבקש ממנו, בלי לגעור בו על שביקש. |
6 Hinlah Ama koma nathum tenguleh Pathen bou natahsan chu kicheh hen. Lunglinglau hih un, ajeh chu atahsan detlou mi chu twikhanglen kinong le detna neilou huimut lon le tobang hiding ahi.
| אך עליכם להאמין, ללא צל של ספק, שהוא באמת ייתן לכם מה שאתם מבקשים ממנו, כי אדם ספקן וחסר־אמונה דומה לגל בים הנישא וניזרק על־ידי הרוח. |
7 Hitobang mi chun Pakaiya kona imacha muding kinepna neihih hen.
| אדם ספקן הוא אדם הפכפך שמשנה את דעתו בכל רגע, שכן אינו בטוח בהחלטותיו. אם אינכם מבקשים באמונה, אל תצפו מה׳ להיענות לכם. |
8 Amaho kiphaldohna chu Pathen le vannoiya kihom khen'ah ahiuvin, chule abol jouseu chu detna neilou ahiuve.
9 Tahsan cha avaicha hon kisonna ding khat chu aneiyuve, ajeh chu Pathen in amaho ajabol ahitai.
| מאמין משיחי הנחשב לעני בעולם הזה צריך לשמוח, כי בעיני אלוהים הוא חשוב מאוד, |
10 Chule mihao ho chu Pathen in asuhnemu chu kithang-atnan neijou hen. Amaho chu loujaova pahcha neocha tobanga mola ahitauve.
| והמאמין העשיר צריך לשמוח על שעושרו חסר כל ערך בעיני ה׳. כי כמו הפרח שמאבד את יופיו, מתייבש בקרני השמש הצורבות וָמֶת, כך ימותו העשירים תוך זמן קצר וישאירו אחריהם את כל רכושם. |
11 Nisa sat chu ahungsa cheh cheh in hampa chu asang gop in: Pahcha neocha chu apul in chule ahoina jong amollha jitai. Hitobang a chu, mihaoho jong athilbol doh jouseu toh mollha jeng diu ahiuve.
12 Patepna le lhepna a thoh hattah'a pang ho chu Pathen in phatthei aboh ding ahi: Chujoutah chule Pathen in Ama ngailuho athutep hinna lallukhuh chu amahon asan dingu ahi.
| טוב לאדם שעומד בפיתויים ולא נכשל, כי הוא יקבל פרס – את כתר החיים שהבטיח ה׳ לכל האוהבים אותו. |
13 Chule nanghon lhepna nato tenguleh geldoh un, “Pathen in eilhep patep ahi” tin hinsei hih beh un. Pathen chu thil dihlou bol dingin akilhem patep khapoi chule Ama chun koima alhem khapoi.
| זכרו, אלוהים אף פעם אינו מנסה לפתותכם לעשות מעשים רעים, כי אלוהים עצמו שונא את הרע. לכן, אם אתם עומדים לפני פיתויים שונים, אל תאשימו את אלוהים! |
14 Lhep patepna hi eima ho lung ngaichatna a hung kipanjia hichun eidoha boljiuva chule eipui mang jiu ahi.
| מקור הפיתויים הוא בלב האדם, בתשוקותיו ובמחשבותיו הרעות. |
15 Hiche lung ngaichatna ho hin chonset natoh ahin sodohji ahi. Chule chonset chu akhangtou dia akiphal teng leh, hichun thina ahin sohdoh ji ahi.
| המחשבות האלה מולידות מעשים רעים. כאשר נותנים לחטא לצמוח, זה מוליד מוות. |
16 Hijeh chun sopite, puimang theiyin umhih'un.
| לכן, אחים יקרים, אל תטעו בשום פנים. |
17 Ipi hileh apha le achamkim chu I-Pau Pathena hungkon ahi, Ama chun van hoa vah jouse asem ahi. Ama akichonle theile banga kikhel jing ahipoi.
| כל המתנות הטובות והמושלמות ניתנות לנו מהאלוהים אשר ברא את כל האורות, ואשר בעצמו מקרין אור נפלא שאינו משתנה ואינו נחלש לעולם. |
18 Ama chun eiho dinga Athutah chu eipeh tah jeh uva pengthah dia eilhendoh u ahi. Chule eiho hi athilsem jouse lah a agou manlu tah chu ihung hiu ahitai.
| אלוהים בחר מרצונו החופשי לתת לנו חיים חדשים, באמצעות האמת שבכתבי־הקודש, וכך הפכנו להיות הילדים הראשונים במשפחתו החדשה. |
19 Kasopi deitahteho, hiche hi heuvin, nangho thungaina lama gang uvin lang, thuseiyin kino hih un.
| זכרו, אחים יקרים, כולם צריכים להיות מהירים להקשיב, אך איטיים לדבר ואיטיים להתרגז, |
20 Mihem lung hanna hin Pathen ngaichat chonphatna ahin lhutpoi.
| כי הרוגז מכער אותנו ואת אופיינו, ואילו ה׳ רוצה שנהיה טובים ומושלמים. |
21 Hijeh chun, anen anamse chule na hinkhouva aphalou jouse chu paidoh un, chule Pathen in nalunguva akhum Thu chu kisanun, ajeh chu hichun na lhagaovu ahuhhing thei ahi.
| על כן היפטרו מכל דבר רע בחייכם, מבפנים ומבחוץ, וקבלו בשמחה ובענווה את דבר אלוהים אשר בכוחו להושיענו. |
22 Pathen Thu chu moh ngaitho hih un. Pathen Thun asei chu bolteiyun. Achuti louva ahileh nang le nang ki-ngolbol nahi ding ahitai.
| עליכם לבצע את דבר אלוהים הלכה למעשה, כי אם אתם מקשיבים ואינכם מקיימים, אתם מרמים את עצמכם. |
23 Ajeh chu nangman Thu chu nangaiya chule najui louva ahileh, phatvet a namai vea tobang nahi ding ahi.
| מי שמקשיב בלבד ואינו מקיים את אשר שמע, דומה לאדם שמביט בדמותו במראה; |
24 Nangma le nangma nakivet jouva nache mang tengleh, itobang lim pua nahi nasumil jitai.
| ברגע שהוא מפנה את גבו למראה, שוב אינו יכול לראות את בבואתו ושוכח כיצד הוא נראה. |
25 Hinlah nangman nachamlhat sahthei achamkim kei dan chu chingthei tah'a navet a, chule hichun ipi asei nasuh mil louva najui leh, Pathen in hichu nabol jeh a phatthei naboh ding ahi.
| אך החוקר והלומד את תורת החופש שנתן ה׳ לבני אדם, לא זו בלבד שיזכור את הכתוב, הוא גם יבצע אותו הלכה למעשה, ואלוהים יברכו בכל מעשיו. |
26 Nangma hou ngaisah a nakigel a ahia nakam nathunun louva ahileh, nangma tah kingol bol nahin, na Pathen hou chu pannabei hiya ahi.
| הטוען שהוא מאמין משיחי, אך אינו מסוגל לשלוט בלשונו, מרמה את עצמו, ואמונתו אינה שווה הרבה. |
27 Pa Pathen mitmua hou thengsel le adihtah chu–meithai ho chule nuneilou le pa neilou ho alunglhah nauva gakhotoa chule vannoiyin suhboh ding jahnom lou hiya ahi.
| אמונה טהורה ואמיתית בעיני אלוהים האב פירושה לדאוג לאלמנות וליתומים בצרתם, ולסרב להשפעה המטמאת של העולם. |
