Luka 17

1 Jesu mah a hnukbang kaminawk khaeah, Kaminawk zaehaih sahsak hmuen to om tih: toe zaehaih omsak kami loe khosak bing!

”אין ספק שתיתקלו בפיתויים לחטוא ותועמדו בניסיון, “אמר ישוע לתלמידיו,”אבל אוי לאדם שדרכו אלה יבואו!

2 Hae ih nawktanawk thungah nawkta maeto zaehaih sahsak kami loe, tahnong ah cangkaehhaih thlung to a oihsak moe, tuipui thungah vah nahaeloe anih han hoi kue tih.

לאדם כזה מוטב יהיה אם יקשרו אבן כבדה לצווארו ויטביעו אותו בים, מאשר שישא בעונש החמור המצפה למכשילים את המאמינים הצעירים.

3 Nangcae loe acoe oh: nam nawkamya mah na nuiah sethaih sah nahaeloe, anih to thuitaek ah; dawnpakhuem nahaeloe, anih to tahmen ah.

היזהרו לכם.”אם חטא לך אחיך – הוכח אותו, ואם הוא מצטער ומבקש את סליחתך – סלח לו.

4 Anih mah nito naah na nuiah vai sarihto zaehaih sak, toe nito naah vai sarihto nangcae khaeah angzoh moe, Ka dawnpakhuem boeh, tiah thui nahaeloe, anih to tahmen ah, tiah a naa.

גם אם הוא חטא לך שבע פעמים ביום אחד, אבל ביקש את סליחתך בכל פעם, עליך לסלוח לו.“

5 Patoeh ih kaminawk mah Angraeng khaeah, Kaicae tanghaih qoengsak ah, tiah a naa o.

ביקשו השליחים מהאדון:”הגדל את אמונתנו!“

6 Angraeng mah nihcae khaeah, Antam mu tetto mah tanghaih na tawnh o nahaeloe, hae thaiduet kung khaeah, Tangzuun hoi nawnto angphongh duk ah loe, tuipui ah angthling ah, tiah na naa o nahaeloe, na thuih o ih lok to tahngai tih.

”אפילו הייתה אמונתכם כגרגר צמח החרדל, “השיב ישוע,”הייתם אומרים לעץ הגדול הזה להיעקר ממקומו ולהתגלגל לים, והיה נשמע לכם!

7 Nangcae thung ih kami maeto loe long atok tamna maw, to tih ai boeh loe maitaw toep tamna maeto a tawnh, tamna maeto lawk hoi amlaem naah, Caeh ah, anghnu ah loe, buh to caa ah, tiah na naa roep tih maw?

”נניח שיש לך עבד החורש בשדה או רועה את הצאן. בשובו הביתה מן השדה האם תאמר לו:’שב, נח ואכול את ארוחת־הערב שלך?‘

8 Tamna khaeah, Ka caak hanah buh na thoe paeh, kaengkaeh to angzaeng ah loe, ka caa boih ai karoek to na toep ah; to pacoengah na caa ueloe, na nae tih hmang, tiah na naa mak ai maw?

ודאי שלא. הרי תאמר לו:’הכן לי את ארוחתי, אחר כך חגור סינר והיה מוכן להגיש לי את מה שאבקש. לאחר שאגמור לאכול תוכל ללכת לאכול את ארוחתך‘.

9 Na thuih ih sak han koi hmuen to a sak pongah, anih mah tamna khaeah kawnhaih lok thui tih maw? Thui tih, tiah ka poek ai.

העבד אינו מצפה לתודה, מפני שעשה את המוטל עליו.

10 To baktih toengah nangcae mah, sak han ang thuih o ih lok baktih toengah hmuen na sak o boih pacoengah, Kaicae loe amekhaih pakrong tamna na ai ni: ka sak o han koi tok to ka sak o boih boeh, tiah thui oh, tiah a naa.

”כך התנהגו גם אתם – אל תצפו לשבחים כשאתם מקיימים את מצוותי, כי אתם רק ממלאים את חובתכם.“

11 Anih loe Samaria hoi Kalili prae thung hoiah Jerusalem ah caeh.

בדרכו לירושלים יצא ישוע מגבול הגליל ונכנס אל אזור השומרון.

12 Anih avang maeto thungah akun naah, ngansae man kami hato anih khae angzoh hanah, kangthla ah angdoet o:

בבואו אל אחד הכפרים ראה עשרה מצורעים עומדים במרחק מה

13 nihcae mah, Jesu, Angraeng, kaicae nuiah palungnathaih tawn raeh, tiah tha hoi a hangh o.

וקוראים בתחינה:”ישוע רבנו, רחם עלינו!“

14 Nihcae to a hnuk naah, nihcae khaeah, Caeh oh loe qaima khaeah na takpum to patuek oh, tiah a naa. Nihcae caeh o naah, ngansae to ciim boih.

ישוע הביט בהם ואמר:”לכו אל הכהן והראו לו שנרפאתם!“בהיותם בדרך הם נרפאו.

15 Nihcae thung ih maeto mah ngansae ciim boeh, tiah a hnuk naah, amlaem let moe, tha hoi Sithaw to pakoeh,

אחד הנרפאים חזר אל ישוע וקרא בשמחה ובצהלה:”הללויה, אני בריא!“

16 Jesu khokkung ah tabok moe, kawnhaih lok a thuih: anih loe Samaritan kami ah oh.

האיש, שהיה שומרוני, נפל על פניו לרגלי ישוע והודה לו מעומק לבו על שריפא אותו.

17 Jesu mah kami hato ngantui o boih na ai maw? Takawtto kaminawk loe naa ah maw oh o?

”האם לא ריפאתי עשרה אנשים?“שאל ישוע.”היכן תשעת האחרים?

18 Hae acaeng kalah kami khue ai ah loe, Sithaw pakoeh han amlaem let kami om o ai maw? tiah a naa.

האם רק השומרוני הזה חזר כדי להודות לאלוהים?“

19 Anih mah to kami khaeah, Angthawk ah loe, caeh laih: na tanghaih mah ang hoisak boeh, tiah a naa.

”קום ולך, אמונתך ריפאה אותך“, אמר ישוע לאיש.

20 Farasi kaminawk angzoh o moe, anih khaeah Sithaw mah siangpahrang ah uk ih prae loe natuek naah maw angzo tih, tiah a dueng o; anih mah nihcae khaeah, Sithaw mah siangpahrang ah uk ih prae loe nangcae mikhnuk ah angzo mak ai:

יום אחד שאלו הפרושים את ישוע:”מתי תבוא מלכות האלוהים?“”מלכות האלוהים לא תבוא בצורה גלויה“, השיב ישוע.

21 khenah, Haeah khen oh, to tih ai boeh loe hoah khen oh, tiah mi mah doeh thui thai mak ai, tahngai oh, Sithaw mah siangpahrang ah uk ih prae loe nangcae palung thungah ni oh, tiah a naa.

”לא תוכלו לומר:’מלכות האלוהים כאן‘, או’מלכות האלוהים שם‘. כי מלכות האלוהים היא בקרבכם.“

22 Anih mah a hnukbang kaminawk khaeah, Kami Capa ih ni hnuk koehhaih ani to pha tih, toe na hnu o mak ai.

ישוע פנה אל תלמידיו ואמר:”יבוא הזמן שתשתוקקו כל־כך שאחזור אליכם, ולו גם ליום אחד בלבד, אך משאלתכם לא תתמלא.

23 Kaminawk mah nangcae khaeah, Haeah khen oh, to tih ai boeh loe hoah khen oh, tiah na naa o tih; to naah nihcae hnukah caeh o hmah, nihcae hnukah doeh bang o hmah.

”אם מישהו יאמר לכם:’ראיתי את המשיח במקום פלוני!‘אל תאמינו לו ואל תלכו לחפש אותי.

24 Aanghaih mah, van maeto bang hoi van maeto bang khoek to toeh phaeng baktih toengah, Kami capa doeh Angmah ih niah loe to tiah om tih.

כי כשיבוא בן־האדם באמת, תדעו זאת ללא כל ספק; בואו ייראה לעין כברק המאיר את השמים מקצה לקצה.

25 Toe anih loe paroeai patangkhang hmaloe tih, hae dung ih kaminawk mah anih to pahnawt o tih.

אבל לפני כן עליו לסבול הרבה ולהידחות על־ידי הדור הזה.

26 Noah dung ah kaom hmuen baktih toengah, Kami Capa ih niah doeh om tih.

”בימי בן־האדם יתנהלו החיים כבימי נוח.

27 Noah palong thungah akun karoek to, kaminawk loe naek caak o, zu lak o moe, imthong krak o, to naah tui kalen phak thuih moe, kaminawk to uem king.

בני־האדם אכלו, שתו והתחתנו – הכול התנהל כרגיל עד היום שבו נכנס נוח לתיבה, ואז בא המבול והשמיד את כולם.

28 Lot dung naah doeh to tiah oh; kaminawk loe caak o, naek o, hmuenmae qan o moe, a zawh o, patit o moe, im doeh a sak o;

”גם בימיו של לוט היה המצב דומה: האנשים אכלו, שתו, קנו, מכרו, נטעו ובנו.

29 toe Lot mah Sodom vangpui tacawt taak ni roe ah van bang hoiah kaat hmai hoi kangbaeh kho to angzoh moe, kaminawk to amrosak boih.

אולם ביום שעזב לוט את סדום המטיר אלוהים אש וגפרית על העיר, והשמיד את כולם.

30 Kami Capa angphonghaih niah doeh to tiah om tih.

כך יהיה המצב ביום שובי.

31 To na ni phak naah, imphu ah kaom kami mah angmah ih hmuen lak hanah, imthung ah anghum tathuk hmah nasoe: lawk ah kaom kami doeh hmuen lak hanah im ah amlaem hmah nasoe.

”אם תהיה מחוץ לבית ביום ההוא – אל תחזור לארוז את חפציך; אם תהיה בשדה – אל תחזור העירה.

32 Lot ih zu to poek oh.

זכרו מה קרה לאשת לוט!

33 Mi kawbaktih doeh a hinghaih pahlong han pakrong kami loe, a hinghaih to pathlong tih; mi kawbaktih doeh a hinghaih pathlong kami loe, hinghaih to hnu tih.

מי שמנסה להציל את חייו יאבד אותם; מי שיוותר על חייו יציל אותם.

34 Kang thuih o, to naduem ah loe iihkhun maeto nuiah kami hnetto om hoi tih; maeto loe la ving ueloe, maeto loe caehtaak sut tih.

בלילה ההוא שני אנשים יישנו באותו חדר: האחד יילקח והשני יישאר.

35 Nongpata hnik loe nawnto cang daeng hoi tih; maeto loe la ving ueloe, kalah maeto loe caehtaak sut tih.

שתי נשים יטחנו יחד: האחת תילקח וחברתה תישאר.

36 Lawk ah kami hnetto om hoi tih; maeto loe la ving ueloe, kalah maeto loe caehtaak sut tih, tiah a naa.

שני גברים יעבדו בשדה: האחד יילקח וחברו יישאר.“

37 Nihcae mah Anih khaeah, Angraeng, to hmuen loe naa ah maw om tih? tiah a dueng o. To pongah anih mah nihcae khaeah, Kadueh qok ohhaih ahmuen ah tahmu prawnnawk nawnto angpop o tih, tiah a naa.

”אדון, לאן הם יילקחו?“שאלו התלמידים.”במקום שבו נמצא הפגר, שם יתאספו הנשרים“, השיב ישוע.