Лука 17

1 И рече на учениците Си: Не е възможно да не дойдат съблазните; но горко на онзи, чрез когото дохождат!

ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃

2 По-добре би било за него да се окачи един голям воденичен камък на врата му и да бъде хвърлен в морето, а не да съблазни един от тия малките.

נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃

3 Внимавайте на себе си. Ако прегреши брат ти, смъмри го; и ако се покае прости му.

השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃

4 И седем пъти на ден ако ти сгреши, и седем пъти се обърне към тебе и каже: Покайвам се, прощавай му.

ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃

5 И апостолите рекоха на Господа: Придай ни вяра.

ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃

6 А Господ рече: Ако имате вяра колкото синапово зърно, казали бихте на тая черница: Изкорени се и насади се в морето, и тя би ви послушала.

ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃

7 А кой от вас, ако има слуга да му оре или да му пасе, ще му рече веднага, щом си дойде от нива: Влез да ядеш?

מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃

8 Напротив, не ще ли му рече: Приготви нещо да вечерям, стегни се та ми пошетай, докато ям и пия, и подир това ти ще ядеш и пиеш?

הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃

9 Нима ще благодари на слугата за дето е извършил каквото е било заповядано? [Не вярвам].

הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃

10 Също така и вие, когато извършите все що ви е заповядано, казвайте: Ние сме безполезни слуги; извършихме само това, което бяхме длъжни да извършим.

ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃

11 И в пътуването Си към Ерусалим Той минаваше границата между Самария и Галилея.

ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃

12 И като влизаше в едно село, срещнаха Го десетина прокажени, които, като се спряха отдалеч,

ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃

13 извикаха със силен глас, казвайки: Исусе наставниче, смили се за нас!

וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃

14 И като ги видя, рече им: Идете покажете се на свещениците. И като отиваха, очистиха се.

וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃

15 И един от тях, като видя, че изцеля, върна се и със силен глас славеше Бога,

ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃

16 и падна на лице при нозете на Исуса и му благодареше. И той бе самарянин.

ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃

17 А Исус в отговор му рече: Нали се очистиха десетимата? А где са деветимата?

ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃

18 Не намериха ли се други да се върнат и въздадат слава на Бога, освен тоя иноплеменник?

האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃

19 И рече му: Стани и си иди; твоята вяра те изцели.

ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃

20 А Исус, попитан от фарисеите, кога ще дойде Божието царство, в отговор им каза: Божието царство не иде така щото да се забелязва:

וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃

21 нито ще рекат: Ето тук е! Или: Там е! Защото, ето Божието царство е всред вас.

ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃

22 И рече на учениците: Ще дойдат дни, когато ще пожелаете да видите поне един от дните на Човешкия Син, и няма да видите.

ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃

23 И като ви рекат: Ето, тук е! Да не отидете, нито да тичате подрие им.

ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃

24 Защото, както светкавицата, когато блесне от единия край на хоризонта, свети до другия край на хоризонта, така ще бъде и Човешкият Син в Своя ден.

כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃

25 Но първо Той трябва да пострада много и да бъде отхвърлен от това поколение.

אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃

26 И както стана в Ноевите дни, така ще бъде и в дните на Човешкия Син;

וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃

27 ядяха, пиеха, женеха се и се омъжваха до деня, когато Ное влезе в ковчега, и дойде потопът ги погуби всички.

אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃

28 Така също, както стана в Лотовите дни; ядяха, пиеха, купуваха, продаваха, садяха и градяха,

וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃

29 а в деня, когато Лот излезе от Содом, огън и сяра наваляха от небето и ги погубиха всички,

ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃

30 подобно на това ще бъде и в деня, когато Човешкият Син ще се яви.

ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃

31 В оня ден, който се намери на къщния покрив, ако вещите му са в къщи, да не слиза да ги вземе; също и който е на нива, да не се връща назад.

ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃

32 Помнете Лотовата жена!

זכרו את אשת לוט׃

33 Който иска да спечели живота(Или: Душата.) си, ще го изгуби; а който го изгуби, ще го опази.

המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃

34 Казвам ви, в онази нощ двама ще бъдат на едно легло; единият ще се вземе, а другият ще се остави.

אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃

35 Две жени ще мелят заедно; едната ще се вземе, а другата ще се остави.

שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃

36 Двама ще бъдат на нива; единият ще се вземе, а другият ще се остави].

שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃

37 Отговарят му, казвайки: Къде, Господи? А Той им рече: Гдето е трупът, там ще се съберат и орлите.

ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃