Matiwos Dooshishiyo 6
1 Dabt Iyesus hank'owa bíet, «Ashuwots taan be'enee err sheeng fino ash shinatse finoniyere it tooko korde'ere, maniyalbakó daritsitso it nihoke eegor k'awntso daatsratste.
| השמרו לכם מעשות צדקתכם לפני בני אדם למען יראו אתכם ואם לא אין לכם שכר מאת אביכם שבשמים׃ |
2 Eshe t'owwotssh n'ímoor, ash shinatse shunewna etiru git alberetswots Ik' k'oni moonat werind weerindatse bo k'alirwok'o be'ewosh k'alk'ayere, arikon itsh keewirwe, booye shin shino bo k'awntso daatsdek'rnee.
| לכן בעשותך צדקה אל תריע לפניך בשופר כמעשה החנפים בבתי הכנסיות ובחרבות למען יהללו אותם האמשים אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ |
3 Neemó tewdi doon ni ímoor n k'ani kisho b́ k'alirwo n giri kisho b́danawok'owa.
| ואתה בעשותך צדקה אל תדע שמאלך את אשר עשה ימינך׃ |
4 Eshe n tewdi doo áátson wotowe, ááshon finetso bek'irwo nnih n sheeng fini k'awntso neesh dashetwe.
| למען תהיה צדקתך בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ |
5 «Ik'o it k'onor git alberetswotsk'o wot k'ayere! bo asho boosh b́bek'etwok'owa erŕ Ik' k'oni moonat werind weerindatse need'de Ik' k'ona boshunfoni. Ariko itsh keewirwe, bohe bok'awntso shin shino daatsdek'rnee.
| וכי תתפלל אל תהי כחנפים האהבים להתפלל בעמדם בבתי הכנסיות ואצל פנות השוקים למען יראו לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ |
6 Nee Ik'o nk'onormó, n moots kindde nfengesho ic'de'er ááshon beyirwo nnihi k'onwe, ááshon n k'ontso bek'irwo nnihi k'awntso neesh dashetwe.
| ואתה כי תתפלל בוא בחדרך וסגר דלתך בעדך והתפלל אל אביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ |
7 «It Ik'o it k'onor Ik' ash woterawwotskok'o ay ooshiwon keewk'ayere, bo ananshdek' ayoto bo keewtsosh Ik'o bok'ono b́ k'ebetwok'oweya boosh bíariri?
| ובהתפללכם אל תפטפטו כגוים החשבים כי בהרבות דבריהם ישמעו׃ |
8 Itmó it nih itsh geyit keewo bín it k'onfetsere shino b́ dantsotse bokok'o wotk'ayeree.
| ואתם אל תדמו להם כי יודע אביכם כל צרככם בטרם תשאלו ממנו׃ |
9 Eshe it Ik'o it k'onor hank'o err k'onwere, ‹Darotse beyirwo nonihono! N shúútso mangwee,
| לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃ |
10 N mengstu wowiyee, N shuno darotse b́ wottsok'o, Mank'o datsatsno wotowe.
| תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃ |
11 Noosh geyit misho hambets noosh ime.
| את לחם חקנו תן לנו היום׃ |
12 Noowere noon dádtswotssh oorowe noettsok'o Nofints morro noosh orowa eree,
| וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו׃ |
13 Gondatse noon kore bako, Fadeyots noon kindshk'aye, [mengsto, angonat mangon Dúre dúron nike, Amen.]›
| ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃ |
14 «Ashuwots morro boosh orowa it etal, itshowere daritstso it nih itsh orowa etetuwe.
| כי אם תסלחו לבני אדם את חטאתם אביכם שבשמים יסלח גם לכם׃ |
15 Ashuwots morro oorowe eto it k'azaalmó it morronowere daritstso it nih itsh orowe eraatse.»
| ואם לא תסלחו לבני אדם גם אביכם לא יסלח לכם את חטאתיכם׃ |
16 Manats dabt Iyesus hank'owa bíet, «It s'oomor, bo s'oomo ashuwots boosh bodanetwok'o, boshiitso wonawoniru git alberetswotsk'o, it shiitso sholik'ayere, arikon itsh keewirwe, booye bok'awntso dek'wtserne.
| וכי תצומו אל תהיו זעפים כחנפים המשנים את פניהם להראות צמים לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ |
17 Neemó n s'oomor n shiitso mashde'e, n tokatsowere fuurde'ee,
| ואתה כי תצום סוך את ראשך ורחץ את פניך׃ |
18 Mank'oon, eshe n s'oomo ááshon beyirwo nnihiyere okoon k'osho konwor danatse. Ááshon finetso bek'irwo nnihwere n k'awntso neesh dashetwe.»
| למען לא תראה בצומך לבני אדם כי אם לאביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ |
19 Ando aani dabt Iyesus hank'owa bíet, «Barariyonat hajoon bot'afitwoke, úmp'etswotswere tishde bo úmpitwoke, datsanatse it tookosh gaalo ko'ik'ayeree.
| אל תאצרו לכם אוצרות בארץ אשר יאכלום שם סס ורקב וגנבים יחתרו שם וגנבו׃ |
20 Maniyere barariyonat hajif keewwots t'afiyo bofalrawoke, ump'etswotswere tishr boúmp'erawok darots it gaalo ko'iwere.
| אבל תאצרו לכם אוצרות בשמים אשר סס ורקב לא יאכלום שם וגנבים לא יחתרו שם ולא יגנבו׃ |
21 N gaalo b́beeyirwoke n nibonúwere manoknee b́ daatseti.
| כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃ |
22 «Ááwo atsi c'eeshee, manshe niááwo jeena wotiyal, niats jámó sháán wotitwe,
| נר הגוף הוא העין ואם עינך היא תמימה כל גופך יאור׃ |
23 Ni ááwo jeen wotob́k'azalmó, niats jamo t'alwe b́wotiti. Eshe niatse fa'a shááno t'alu b́wotiyal, t'alwo aawk'owe iki b́ gonditik'uuna!
| ואם עינך רעה כל גופך יחשך והנה אם יחשך האור אשר בקרבך מה רב החשך׃ |
24 «Ash iko doonz gitosh guuts woto falratse, wee ikoniye b́shit'eti, k'oshonowere b́shuneti, wee ikosh amanek wotitwe, k'oshonowere gac'itwee, mank'o ash iko iknon Ik'onat gizonsh guuts woto falratse.
| לא יוכל איש לעבד שני אדנים כי אם ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ויבזה את האחר לא תוכלו עבוד את האלהים ואת הממון׃ |
25 Mansh eshe hank'o itsh etirwe, ‹Eege no meeti? Eege no úsheti? Egek'una no tahiti?› Eton it beyi jangosh shiyank'ayere, mishoniyere kasho, tahoniyere atso bowatsáá?
| על כן אמר אני לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ומה תשתו ולגופכם מה תלבשו הלא הנפש היא יקרה מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃ |
26 Aab darotse bidiru kafwotsi s'iilere, bo shohatsnee, k'ec'atsnee, t'iwots gáác'atsnee, ernmó daritstso it nihye boon manziri. Eshe it kafwotsiyere ayidek'at bogftoshnáá?
| הביטו וראו את עוף השמים אשר אינם זרעים ואינם קצרים ואינם אספים לאסמים ואביכם שבשמים מכלכל אתם הלא אתם נעליתם עליהם מאד׃ |
27 Ititse kic'ar b́beeyi dúrats ik aaw dabdek'o falitwo kone bíí?
| ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף על קומתו אמה אחת׃ |
28 Ando mank'o tahi jangosh eegoshe it kic'iri, shiratsi fundwotsi aawk'o bo eenirwk'o s'iilere, booye finon ayidek't maawratsnee, jokeratsnee,
| וללבוש למה תדאגו התבוננו נא אל שושני השדה הצמחות אינן עמלות ואינן טות׃ |
29 B́mang jamonton Solomonwoŕ dab́ boyitsi ikuk'o taheratse, etirwe itsha.
| ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃ |
30 Eshe hambets be'eyar yats tawots jwetwo shiratsi tootso, Ik'o hank'o b́ takitkawotiyal, it shapts imnetiyetswotso! itnere bogshde'er aawk'oneya tako b́k'azeti?
| ואם ככה מלביש האלהים את חציר השדה אשר היום צמח ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃ |
31 Mansh eshe it ‹Eege nomeeti? Wee, eege noúsheti? Egeek'uwa notahiti?› Erfetsr shiyanon kic'k'ayere.
| לכן אל תדאגו לאמר מה נאכל ומה נשתה ומה נלבש׃ |
32 Man daatsosho Ik' ash woterawotswor geyirunee, itsh jaman b́geyitwok'o daritstso it nih danfee.
| כי את כל אלה מבקשים הגוים הלא ידע אביכם אשר בשמים כי אתם צריכים לכל אלה׃ |
33 Itmó, shin shino Ik'i mengstonat kááwo gewoore. Oorts keew jamo itsh dabeetwe.
| אך בקשו בראשונה את מלכות אלהים ואת צדקתו ונוסף לכם כל אלה׃ |
34 Yaatso b́tookish kic'itwee, yaatsish kic'k'ayere, aawosh b́gondoo bodfe.»
| לכן אל תדאגו ליום מחר כי יום מחר הוא ידאג לעצמו ודיו ליום צרתו׃ |
