Luge 8
1 Fa: no hobea, Yesu asili, moilai eno fisili eno doaga: le, agoane asili, Gode Ea Hinadafa Hou Sia: ida: iwane gala olelei. Ea ado ba: su dunu fagoyale gala Ea baligia aligili asi.
| ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו׃ |
2 Uda amola da Ea baligia aligili asi. Amo uda musa: mogili ilia oloi Yesu E uhinisi. Mogili Fio liligi ilia dogo ganodini esalebeba: le, Yesu da fadegale fasi galu. Amo uda ilia dio da Meli (ea dio eno da Ma: gadala) amo ea dogoga Fio liligi fesuale esalu, amo Yesu da fadegale fasi galu.
| ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים׃ |
3 Eno da Youa: na. Egoa dio da Giusa (e da Helode ea diasu ouligisu dunu). Eno da Susa: na amola eno uda bagohame. Ilia da Yesu amola Ea ado ba: su dunu fuligala: musa: asi. Ilia da ilia muni amoga Yesu amola Ea ado ba: su dunu fidi.
| ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן׃ |
4 Dunu bagohame, moilai eno amola moilai eno fisili, Yesuma doaga: i. Dunu bagohamedafa da Ema gilisibiba: le, E da fedege sia: ilima olelei agoane,
| ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל׃ |
5 “Eso afaega, sagai ouligisu dunu da gagoma bugimusa: asi. Hawa: fasilalu, mogili logoga sa: ili, emoga osa: le banenesili, hame dedeboiba: le, sioga na dagoi.
| הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו׃ |
6 Mogili wadela: i igi magufu da: iya amo osoboga sa: ili, hedolo heda: le, be difi sa: imu hamedeiba: le, amola hano hameba: le, hedolowane bioi.
| ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה׃ |
7 Hawa: mogili da aya: gaga: nomei amola gagalobo sogega sa: ili, heda: le, aya: gaga: nomeiga gigisiba: le, noga: le hame heda: i.
| ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו׃ |
8 Be eno da osobo ida: idafa, amoga sa: ili, heda: le, hawa: afadafa da fage 100 agoane bu legei.” Amalalu, Yesu E amane sia: i, “Ge galea, dilia nabima.”
| ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ |
9 Yesu Ea ado ba: su dunu da Ema amo fedege sia: bai ilima olelema: ne sia: i.
| וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃ |
10 Amalalu, E bu adole i, “Gode Ea Hinadafa Hou amo wamolegei dawa: su, Gode da dilima olelesa. Be eno dunu da fedege sia: fawane naba. Amaiba: le, ‘ilia hogolalu hame ba: sa. Ilia da gega naba be hame dawa:’”
| ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו׃ |
11 Amo fedege sia: ea bai da agoane diala. Hawa: da Gode Ea Sia:
| וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא׃ |
12 Hawa: logoga fasi da dunu ilia gega Gode Ea sia: nabi dagoi agoane. Be Sa: ida: ne hedolowane doaga: le, sia: ilia dogo ganodini sali amo bu samogene, ilia da dafawaneyale hame dawa: beba: le, Gode Ea gaga: su hou hame ba: sa.
| ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו׃ |
13 Hawa: magufu osoboga fasi da eno dunu ilia Gode Ea sia: hahawane bagade naba agoane. Be ilia difi sa: imu gogoleiba: le, fonobahadi aligili, ilima dafama: ne ado ba: su hou doaga: sea, hedolowane mugulusa.
| ואשר על הסלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור׃ |
14 Mogili da aya: gaga: nomei amola gagalobo sogega fasi da dunu eno ilia naba agoane. Be bu asili, se nabasu amola muni amola hedesu amo osobo bagade hou ilia dogo da amoga gigisiba: le, ilia ha: i manu legei da hame yomu.
| ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו׃ |
15 Be hawa: osobo ida: iwane gala amoga bugi, da dunu ilia Gode Ea sia: nababeba: le, ilia dogo da ida: iwaneba: le, ilia lalegagusa. Amasea, Gode Ea hou mae yolele hamobeba: le, fage ida: iwane legesa.”
| ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת׃ |
16 “Dunu da gamali bugisia, e da ofodoga hame dedebosa, amola hadigi uligima: ne, diaheda: su fafaiha hame wamolegesa. Be amo gamali e da diasuga golili mabe dunu huluane ba: ma: ne, gamali bugisu amo da: iya, hadigi olema: ne ligisisa.
| ואין איש מדליק נר אשר יכסה אותו בכלי או ישימהו תחת המטה כי אם על המנורה יעלהו למען יראו כל באי הבית את האור׃ |
17 Gode da wamolegei liligi huluane, dunu huluane ba: ma: ne olemu. Amola dedeboi liligi huluane E da hadigiga gaguli misunu.
| כי אין דבר נעלם אשר לא יגלה ואין גנוז אשר לא יודע ובא לאור׃ |
18 Amaiba: le dawa: iwane nabima. Gagui dunuma, Gode da eno imunu. Be hame gagui dunu adi liligi e da gagui hi dawa: sa, amo Gode da bu samogemu.”
| לכן ראו איך תשמעון כי כל אשר יש לו נתון ינתן לו וכל אשר אין לו גם את אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו׃ |
19 Yesu Ea ame amola eyalali da Yesuma doaga: musa: dawa: i. Be dunu bagohame Yesu Ea guba: le aligibiba: le, hamedei galu.
| ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם׃ |
20 Dunu afae da Yesuma amane sia: i, “Dia ame amola dia eyalali dima sia: musa: gadili lelefula.”
| ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך׃ |
21 Be Yesu da bu adole i, “Nowa da Gode Ea sia: nababeba: le, noga: le hamosa, amo ilia da Na ame amola Naeya esala!”
| ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים׃ |
22 Eso enoga, Yesu amola Ea ado ba: su dunu da dusagai da: iya aligila heda: i. Yesu da ilima amane sia: i, “Hadiga! Ninia waiyabo na: iyado bega: masunu.” Amalalu, asili,
| ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה׃ |
23 Yesu da dusagai ganodini golai. Amalalu, fo gasa bagade misini, hano gafululi, dusagai gigiwigili, hano da a: ina dadafubiba: le, gela sa: imu gadenei ba: i.
| ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה׃ |
24 Amalalu, ado ba: su dunu da Yesuma doaga: le, Ea golai didilisili, Ema amane wele sia: i, “Hina! Hina! Ninia da bogogia: mu galebe!” Yesu da nedigili, fo amola hano gafului amoma gagabole sia: nanu, fo da yolele, hano da bu ida: iwane ba: i.
| ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה׃ |
25 Yesu da ilima amane sia: i, “Dilia dafawaneyale dawa: su hou da habila: ?” Ilia da bagadewane beda: i galu. Fofogadigili, ilia gilisili sia: dasu, “Fo amola hano gafului da Ea sia nababeba: le, goe dunu da nowa dunula: ?”
| ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו׃ |
26 Amalalu, asili, ilia da hano na: iyado bega: doaga: i. Amo soge dio amo Gilasa. Hano na: iyado bega: da Ga: lili soge.
| ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל׃ |
27 Yesu da dusagai fisili, osoboga aligila sa: ili, doulahoasu dunu ea dogo ganodini Fio liligi aligila sa: i, e da Yesuma doaga: i. Eso bagohamewane, e da da: i nabadowane esalu. E diasu ganodini mae golale, bogoi alifaha golasu.
| ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים׃ |
28 E da Yesu ba: beba: le, “a: i” ea gusa: ne, Yesu Ea midadi osoboga gala: lasa: ili, amane wele sia: i, “Yesu! Gode Gadodafa Ea Mano! Di da abuliba: le nama doaga: bela: ? Nama se mae ima!”
| וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני׃ |
29 Yesu da nigima: wadela: i a: silibu, doulasi ea dogo ganodini sali, ilima fadegale fasima: ne sia: i dagoi. (Amo wadela: i a: silibu eso bagohame da dunu ea dogo ganodini ludulalu. Amaiba: le, ilia da amo dunu se iasu diasu ganodini sali. Ea emo amola lobo ilia efega la: gili, be e gasa bagadeba: le, ludubiba: le, efe fili, hedofale fasi. Amalalu, wadela: i a: silibu da dunu ea dogo ganodini nimiwane ludubiba: le, e da dunu hame esalebe sogega hobea: le ahoasu.)
| כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות׃ |
30 Amalalu, Yesu E amane adole ba: i, “Dia dio da nowala: ?” E bu adole i, “Na dio da Wa: i Bagade!” - bai da wadela: i a: silibu bagohame da ea dogo ganodini aligila sa: iba: le.
| וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו׃ |
31 Yesu da ili “Abisi” (wadela: i a: silibu se iasu diasu) amoga mae asunasima: ne, Fio liligi huluane da Yesuma ha: giwane adole ba: i. (Abyssos g12)
| ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום׃ (Abyssos g12) |
32 Goumi la: ididili amoga gebo bagohame ha: i nanebe ba: i. Amalalu, wadela: i a: silibu ilia ha: giwane amane sia: i, “Amo gebo ilia dogo ganodini aligila sa: ima: ne, Dia nini asunasima.” Yesu E da amane hamoma: ne sia: i.
| ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם׃ |
33 Amalalu, wadela: i a: silibu huluane da dunu ea dogoga fadegale fasili, gebo ilia dogo ganodini aligila sa: i. Amalalu, gebo huluane da doulasili, hehenane, gafuluba: le sa: ili, hanoga soagala: le, mogososone gela sa: i.
| ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע׃ |
34 Gebo ouligisu dunu da amo hou ba: beba: le, hobea: le asili, ilia moilai fi amola gadenene fi ilima amo hou olelei.
| וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים׃ |
35 Amalalu, dunu huluane da amo hou ba: musa: , Yesuma doaga: i. Doaga: le, musa: doulasi dunu amo ea dogoga wadela: i a: silibu da fadegale fasi dagoi, e da waha abula ga: le, asigi dawa: su bu ida: iwane hamoi, Yesu Ea emo gadenenewane esalebe ba: i. Ilia da bagadewane beda: i.
| ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו׃ |
36 Dunu da amo hou ba: i, ilia da dunu ea dogo ganodini Fio liligi aligila sa: i, amo ea uhibi hou, ilima olelei dagoi.
| ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים׃ |
37 Amalalu, amo soge fi dunu bagadewane beda: iba: le, Yesu da eno sogega masa: ne sia: i. Amaiba: le, Yesu da eno sogega masusa: , dusagaiga bu fila heda: i.
| ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב׃ |
38 Musa doulasi dunu da Yesuma “Na da ani masa: bela: ?” ha: giwane adole ba: i. Be Yesu da ema mae misa: ne sia: i.
| ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו׃ |
39 Yesu da ema amane sia: i, “Dia moilaiga buhagili, Gode Ea hou ida: iwane dima hamoi, amo dia na: iyado dunuma olelema.” Amalalu, asili, amo dunu da ea moilai ganodini lalu, Yesu Ea ema fidi hou olelelalu.
| שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע׃ |
40 Yesu da hano bega: doaga: loba, dunu bagohame E doaga: ma: ne ouesalebe ba: i. Ilia da E hahawane gousa: i.
| ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו׃ |
41 Sinagoge ouligisu hina dunu ea dio amo Ya: ilase, Yesuma misini, doaga: le, osoboga diasa: ili, Yesu da ea diasuga misa: ne ha: giwane sia: i.
| והנה בא איש ושמו יאיר והוא ראש בית הכנסת ויפל לרגלי ישוע ויתחנן לו לבוא אתו אל ביתו׃ |
42 Idiwi afadafa fawane, e da ode fagoyale lalelegei, amo da bogomuba: le, ea diasuga misa: ne sia: i. Yesu da asili, dunu bagohame la: ididili amola eno la: ididili ilia da Yesu Ea da: i guba: le aligili asi.
| כי בת יחידה כשתים עשרה שנה היתה לו והיא נוטה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם׃ |
43 Uda afae da sigi asi. Amo uda da ode fagoyale gala, ea maga: me udigili asili, manoma legesu amoga uhimu da hamedei galu. E da uhima: ne, manoma legesu dunuma ea muni huluane i dagoi, be hamedei.
| ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה׃ |
44 E da Yesuma guba: le aligisu ganodini ahoanu, Ea abula fe fawane digili ba: beba: le, ea maga: me logo hedolodafa hedofai dagoi ba: i.
| היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם׃ |
45 Amalalu, Yesu E amane sia: i, “Nowa da Na digili ba: bela: ?” Dunu huluane da amane sia: i, “Na hame!” Bida e amane sia: i, “Hina! Dunu osia: i da dia da: i guba: le aligi diala.”
| ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי׃ |
46 Be Yesu da bu adole i, “Hame mabu! Dunu afae da Na digili ba: i dagoi. Na da: i amoga gasa bagade da gadili asi dagoi, Na dawa: !”
| ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה׃ |
47 Amalalu, uda da ea hou da wamolegemu hamedei ba: loba, yaguguiwane misini, osoboga diasa: ili, dunu huluane ba: ma: ne, ea digili ba: i hou ea bai, amola e uhi hou olelei.
| ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם׃ |
48 Yesu da ema amane sia: i, “Na diwi! Di da dia dogo ganodini dafawaneyale dawa: beba: le uhi dagoi. Hahawane masa!”
| ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃ |
49 E sia: nanoba, Ya: ilase ea diasu fi dunu da ilima doaga: le, Ya: ilasema amane sia: i, “Didiwi da bogoi dagoi. Hamedeiba: le, Olelesu dunu mae misa: ne sia: ma!”
| עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה׃ |
50 Be amo sia: nababeba: le, Yesu da Ya: ilasema amane sia: i, “Mae beda: ma! Di da dafawaneyale dawa: beba: le fawane, didiwi uhibi ba: mu!”
| וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא אך האמן והיא תושע׃ |
51 Diasuga doaga: loba, Yesu da dunu huluane diasu ganodini mae misa: ne sia: i. Be Bida, Yone, Ya: mese, amola uda mano ea eda amola eme, amo fawane ganodini golili misa: ne sia: i.
| ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה׃ |
52 Dunu huluane gilisi da didigia: lebe ba: i. Be Yesu E amane sia: i, “Mae dima! A: fini da hame bogoi. E da udigili golai diala!”
| וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא׃ |
53 Be ilia da Ema oufesega: su. Bai amo mano da bogoidafa ilia dawa: i galu.
| וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה׃ |
54 Be Yesu da amo a: fini lobolele, ema amane sia: i, “Na mano! Di wa: legadoma!”
| והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי׃ |
55 Amalalu, uda mano ea a: silibu da bu hihima didilisili, e hedolodafa uhini wa: legadoi. Yesu da ema ha: i manu ima: ne sia: i.
| ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול׃ |
56 Uda mano ea eda amola eme ela da baligiliwane fofogadigi. Be Yesu da elama amo hou dunu eno ilima mae olelema: ne sia: i.
| וישתוממו אביה ואמה והוא צוה אתם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה׃ |
