Luka 6
1 la ma nyo kakuk fobka ko kange, Yeecu yakenti mor to cang ko kange, kange bibei tomange ceu, ci kyang dor canger ti citi kui
| ויהי בשבת השנית לספירת העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו׃ |
2 la kangem mor faricawa tokiki, ye bwi ka ma dike yorbo ti a mani bi diye kukuk, ka kiye for ka?
| ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת׃ |
3 Yeecu kar cinen, toti, ka kiye ba dike Dauda mani kwama co co nuwa wuri ti co kange nubo wari kange ceu?
| ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו׃ |
4 ya mor luwe kwama, con tu cari to tanji laneu ca morece, con nabarubo wari kange ceu ciu cam, bwen no na mam kin nob wabereu ki kwaci cia ca
| כאשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם׃ |
5 la con yii ci, bibwe nifire co teluwe kankuk fobka ko
| ויאמר אליהם בן האדם גם אדון השבת הוא׃ |
6 kange bi diye kakuk fobka con doken mor bi kur waber la co meranmbo minti wi, nii kange wi wi wuro kance ko catiyero bwiyam-bwiya
| ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית׃ |
7 nob mulangkabo kange faricawa to co tibi dor kero can twa nii ni kakuk fobkari na cin fiyan mure wo ci a tamco tiyeu,
| ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ |
8 la con nyumom dike ci kwa tiyeu la con yii nii wo kangko bwiyame kwen ti fo tiber nubero gwam la nii wo kweni titi wi.
| והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃ |
9 Yeecu me ci yori kebo bi diye kakuk fobka a dike yor yoreu, kaka a ma dike wo yorbeu a cok dume kaka a tual dume?
| ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד׃ |
10 la con cto ci gwam la co yii nii wo yarken kangmweko, la con manyo, la kang cebo twam
| ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת׃ |
11 la neer ciyero kayaragum, lacin tok kanti bwiti ciye dike ca ma Yeecu nin tiyeu
| והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע׃ |
12 lan yilam mor kumeni wo con ceri con yaken bang ca kob dilo con ta kobka dilo kume del co ken kwama ti
| ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל הלילה בתפלה לאלהים׃ |
13 ki kakuk la con co bibei tomange ceu cinen la con cokum kwob cilom bo yobeu, wo co co cibitikali,
| ובהית הבקר אסף אליו את תלמידיו ויבחר מהם שנים עשר אשר גם קרא להם שליחים׃ |
14 denti bi beitomange ceu co buro cimon [wo co caten tak, Bitru ] kange yii Andrawu, Yakubu, Yuwawana, Filibu, Bartalomi,
| את שמעון אשר גם קראו פטרוס ואת אנדרי אחיו את יעקב ואת יוחנן את פילפוס ואת בר תלמי׃ |
15 Matta, Toma, Yakubu bibwe Afa, cimon wo ca co Jaloti
| את מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת שמעון המכנה הקנא׃ |
16 Yafuja, bi bwe Yakubu, kange Yafuja ckaryoti wo miye co tiyeu,
| את יהודה בן יעקב ואת יהודה איש קריות אשר גם היה למוסר׃ |
17 la Yeecu yirau dor banged kange ci laci tim fiye tuared deu, kange bi bwi tomange ce wila kange nubo kila wo borongu Yafudiya kange wurcalima kange nubo kong caji taya
| וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם׃ |
18 ci bou na ci buro wo nuwa co na co twam twirani ciyeu, nubo buro nuwa dotange ti ki yuwa kelkelikeu con twam ci ken.
| וגם הנלחצים ברוחות טמאות וירפאו׃ |
19 nubo mwerkangum we gwameu dotina ci kem co wori bikwan twa ka ro ceru ti cinen, la con twan ci gwam.
| וכל ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו ורפאה את כלם׃ |
20 la con to bi bei tomangeceu. con yii ci bibuyer kume kom wo nob bune beu la na kume liyar kwamaro
| והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים׃ |
21 bi buyero an kume, kom wo konuwa wurati naweu, la ci an bwa kumen fuer bibuyer na kume, kom wo ko ci wiye tina weu, la kan nung nungi
| אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו׃ |
22 bibuyero na kume to kom la ci ko denkumero na dikero bwir, ki ker bi bwe nir
| אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם׃ |
23 ko bilangi diye co ko yilam ki for neerer, wori kan fiya cuner dikwama nubo carem cim ma nob du kumebo nin nawo
| שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים׃ |
24 la kwan nen mo nii mwa cuwe-cuweu, la mom yom mwe dangne mweu
| אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם׃ |
25 kwan kom nubo wo fuero bwam bwabeu, kan ci wura for kob kwan kom wo ko nung nungi ti na weu, yii kan buwa kan ci wiye ki bui.
| אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו׃ |
26 kwan kom na nubo tok ti ki wo dong dong di, nubo carem cimbo tok nyo nob dukumeb cwerkebo
| אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר׃ |
27 la ma yii komti nubo ko nuwa ye tiyeu, cui nii bi dom kange mweu, na ma nubo konene nin dike ro ken
| אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם׃ |
28 yo nubo cilnen tiye nin bibuyer, na kob nubo buro culong nen ti dor bilenkereu
| ברכו את מקלליכם והתפללו בעד מכלימיכם׃ |
29 wo na kwanen ki kang tangal do wineri, neco wineu na kange tum belle mweri tamde mwe
| המכה אתך על הלחי הטה לו גם את האחרת והלקח את מעילך אל תמנע ממנו גם את כתנתך׃ |
30 ne nuwa wuro meneneu gwam na kange tum dike kangen na mweri me core moki a bou mwen ciko
| וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תשאל מאתו׃ |
31 kambo mo cuilti nubo a ma mweneri, mo keneu ma ci nen nyo
| וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם׃ |
32 na moki cuim ka co ka co nubo cuinen tiyeri, in jye yokka fiye mo wiye? bwen na nob bwirang kerer di cui nubo cui ci tiyeu.
| ואם תאהבו את אהביכם מה הוא חסדכם כי גם החטאים אהבים את אהביהם׃ |
33 na moki mam dikero ken kan co nubo ma mwen dikero ken tiyeri ye yokka fiye weye? bwen no nob bwirang keri ki mam nyo ken
| ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן׃ |
34 na wo ki ne cen kan nubo mo totiri an yam neneri, ye yokka munen? bwen no nob buiran kerer di ki nem nob bwiram kerero nyou na ci fiya dike ci ne dng-dong
| ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה הוא חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם בשוה׃ |
35 la cui koneneu, na ma cinen dike dong-dong ngeu. ne ken kware kange diker yilau ti, la cuner, kumero na dur, kan yilam bi beyo lo nii dii ko na co con ni lomjome fiye nubo man ki buka kangek kange nubo bwirko
| אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים׃ |
36 yilam ki cini na wo tee kume nii ciniu
| לכן היו רחמנים כאשר גם אביכם רחום הוא׃ |
37 kom mare buolang la mani a ma kumen buolang ti kom kuwa re mani a kuwa komti, tab kangem bo la mweu an tab mwen
| ואל תשפטו ולא תשפטו אל תחיבו ולא תחיבו נקו ותנקו׃ |
38 kom ne la an ne kom kwele dimdiye, cuwam cuwa, ki bi funger ti con ci an cor kumer ti kan bellik ki kwele ka cuwameu a cuwa kumen ciko
| תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם׃ |
39 la yila con yii ten ci dangke kange, con toki, fukma an ta fukma nin kangka? na co ma nyon, yaramken buwar gwam citi cimanin nyoka?
| וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא יפלו שניהם אל הפחת׃ |
40 bwe tomange labo nii merang ka ceu dur la nubo gwam an yilam na nii merang kako na merang cinendi
| אין תלמיד נעלה על רבו ודי לכל תלמיד שלם להיות כרבו׃ |
41 ye bwi mo toti ka be yere nuwa kemwe, lamwa tobo cuwemero wo nuwe mweu
| ולמה זה אתה ראה את הקסם אשר בעין אחיך ואת הקורה בעינך לא תביט׃ |
42 mwa yii yimwe myi, moki yii mi tumwen be yere dam mor nuweu, lamoki bwi mwa tobo kukko cuwe mero dam mor nuwe mweu? kom nubo bwir, teri cokum batiye durko nuwe mweu na mo tom yora na mo cokum be yere nuwe yiim weu
| ואיך תאמר אל אחיך אחי הניחה לי ואסירה את הקסם אשר בעינך ואינך ראה את הקורה אשר בעינך החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחר ראה תראה להסיר את הקסם אשר בעין אחיך׃ |
43 la tiyo kendo kange mani wo tu bi tutiyo fuyem fuye tiye, kaka tiyo wo fuyemeu na ne betuti ken
| כי עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם עץ משחת איננו עשה פרי טוב׃ |
44 wori tiyo moki nyomco kin bitutico tutiyeu la nubo mani we bituti nying cire ti cuiya ke kaka nubo inabi fiye cilange
| כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה׃ |
45 nii ken mor dikero kendo dume ceu a bou dikero yor yoreu, nyou nii bwirko mor dikero bwirko mor neere ceu, a bou dikero bwir wori dikero bwirko ducce mor neere ceu co ci ceu toktiye
| האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו׃ |
46 ye bwikaco yeti kom ki, teluwe laka bwantenbo dike ma tok tiyeu?
| ולמה זה אתם קראים לי אדני אדני ואינכם עשים את אשר אני אמר׃ |
47 nii wo na bou minen la nuwa ker mereu laco bwang tenen, man yii dii ke co cerkange
| כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה׃ |
48 co ki no nan nii luwe tiye, woru wobken cuwa mor bitinen la co mu kwar loro ki terenti kwamer lana mwembo dur bouri la came mwegweu kwanan kwar kumeroti laluwe cuwo mani a muka ti wori mum co yora
| דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו׃ |
49 la nii nuwa ker miro bwang ten beu no nan co nii wo mu luwe dor bitinereu man ki kwar ca na came mwem bo kwanan kwar kuro di la can can duwo an yarum, yarke luwe kowo
| ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא׃ |
