Matiyu 8
1 Na Yisa nto; o kitene likup, ligozi gbardang dofine.
| כשירד ישוע מהגבעה הלך אחריו קהל גדול. |
2 Umon, ame ukuturu da kitime, atumuno mbun me, aworo, “Cikilari andi uyinna, uwasa utayi nso lau.”
| אדם חולה בצרעת בא לקראתו, נפל על ברכיו והתחנן:”אדוני, אם רק תרצה, תוכל לרפא אותי.“ |
3 Yisa nakpa ucara me a dudoghe aworo, “Meng yinna. Ta lau.” Na nin nmolu kubi ba atinna a weseghe ata lau nin tikuturu me.
| ישוע נגע באיש ואמר:”ודאי שאני רוצה. הירפא!“ומיד נעלמה הצרעת. |
4 Yisa woroghe, “Yene yenje uwa bellin umon imomon, can libaufe, udurso litife kitin pirist nin nni nimon ule na udukan Musa na bellin, bara uni ngodiya kitime.
| ”אל תספר על כך לאיש“, אמר לו ישוע.”לך מיד אל הכהן והראה לו שנרפאת. אל תשכח לקחת איתך קורבן טהרה, כפי שציווה משה על בני־ישראל, כדי שכולם יראו שנרפאת!“ |
5 Na Yisa npira nanyan Kaparnahum, nkon kusoja kudia nroma, da kitime ada tiringhe,
| כשהגיע ישוע לכפר־נחום, בא אליו קצין רומאי והתחנן לפניו שירפא את משרתו הצעיר, השוכב משותק על מיטתו וסובל כאבים נוראיים. |
6 aworoghe, “Cikilari, kucin nighe non nanya kilari nin nkonun nriu nagbergenu, adi nanyan nlanzu npazaza kang.”
7 Yisa bellinghe, “Meng ba dak nda shin ninghe.”
| ”כן“, השיב ישוע.”אבוא לרפא אותו.“ |
8 Ame udia nasoja kawaghe aworo, “Cikilari, na meng mabtin fe da piru nanya kilari nig ba, bara nani belle ligbulang cas kucineghe ba shinu.
| ”אדוני“אמר הקצין,”אני לא ראוי שתבוא אל ביתי, וגם אין צורך בכך. רק צווה שמשרתי יירפא, והוא יירפא. |
9 Bara meng wang unitari ulle na nsosin kuteet likara, nmini dinin na soja alle na idi kadas nigh, assa nworo nlenge, 'Can,' ame nsa anya, nin kiti nmong tutun nworoghe, 'Da,' ame asa ada, nin kucin nigh, 'Su nenenghe,' asa asu inin.”
| כיצד אני יכול להיות בטוח בכך? הרי אני איש צבא ורגיל לקבל פקודות מהממונים עלי, ואף לתת פקודות לחיילים תחת פיקודי. אם אני אומר לחייל אחד:’לך‘, הוא הולך. אם אני אומר לחייל אחר’בוא‘, הוא בא. ואם אני אומר למשרתי:’עשה עבודה זאת או אחרת‘, הוא עושה אותה.“ |
10 Na Yisa nlanza nani, asu umamaki anin belle alenge na idi ligowe nanghe, “Kidegen ndin bellu munu, nin nanyan Iseraila, na nse umon na adinin nimus nle uyinnu sa uyene gbardang nani ba.
| דברי הקצין הפליאו את ישוע. הוא פנה אל הקהל ואמר:”בכל ישראל לא ראיתי אמונה גדולה כזאת! |
11 Ndin bellu minu, anit gbardang ba dak unuzu gabar nin yamma, iba da so ili kutebul nin Ibrahim, isheku a yakubu nanya kilari tigo kitene kani.
| אני אומר לכם שגויים רבים, כמו הקצין הזה, יבואו מכל העולם וישבו במלכות השמים יחד עם אברהם, יצחק ויעקב. |
12 Bara inug, nono tigowe iba turnu nani nanya nsirti midiya, kiti kanga na kuculu ba yitu ku nin nyaku nayini.”
| ורבים – שלמענם הוכנה המלכות – יגורשו לחושך, למקום של בכי וייסורים.“ |
13 Yisa belle udia nasoja, “Can! Nafo na uyinna uba di so nani, iba sufi.” Kucin me tunna ku shine ndedei kube.
| לאחר מכן אמר ישוע לקצין הרומאי:”לך עתה לביתך; הדבר שהאמנת בו נעשה!“ובאותה שעה נרפא המשרת. |
14 Kubi na Yisa wa piru kilarin Bitrus, ayene kumara Bitrus kuwane, annon nin nkonu.
| כשבא ישוע לביתו של שמעון, ראה את חמותו של שמעון שוכבת במיטתה וקודחת מחום. |
15 Yisa dudo ucarame, atinna ashino. Na afita asughe uhidima.
| ישוע נגע בידה, ומיד ירד החום. היא קמה ממיטתה והכינה להם אוכל. |
16 Na kuleleng nda, anite da nin nale na agbergenu na rizu nani kitin Yisa anutuzuno agbergenue nin ligbulang nliru, ashino nin na nan tikonu vat.
| באותו ערב הובאו אל ישוע מספר אנשים אחוזי־שדים. במילה אחת מפיו של ישוע ברחו כל השדים, והחולים נרפאו. |
17 Nanere iwa kullu ule imon na iwan mo bellu kiti nnan liru nin nnu Kutelle Ishaya, nworu, “Ame litime na yaun tikonu bite nin ticuta.”
| מעשה זה הגשים את נבואת ישעיהו:”חלינו הוא נשא ומכאובינו סבלם.“ |
18 Nene na Yesu nyene ligozi nkilinghe, ana uduka isun koni kusari kurawan Galili.
| כשראה ישוע את הקהל הרב שהתאסף סביבו, הורה לתלמידיו להתכונן לעבור לצד השני של הכינרת. |
19 Nani umong unan ninyerte da kitime aworo, “Unan durrsuzu meng ba dofinfi vat kika na uba du.”
| באותו זמן ניגש אליו איש דת אחד ואמר:”רבי, לכל מקום שתלך, אלך אחריך!“ |
20 Yesu woroghe, “Ninyanyawa dinin ti mine, anyin yita nin tido mine, amma na gono nnit dinin kiti ka na aba nonku litime ku ba.”
| אולם ישוע ענה לו:”השועלים מתגוררים במחילות האדמה, ולציפורים יש קנים. אולם לבן־האדם אין מקום להניח את ראשו.“ |
21 Umong nanya nono katuwa me bellinghe, “Cikilari, yinna menku ntu ndo ndi kasu ucif nighe.”
| תלמיד אחר אמר לישוע:”אדוני, הרשה לי קודם לקבור את אבי ואחר כך אלך אחריך.“ |
22 Bara nani Yisa woroghe, “Dofini anan nkul kasu atimine anar nkul.”
| אולם ישוע ענה לו:”לך אחרי עכשיו! והנח למתים (מבחינה רוחנית) לדאוג למתים שלהם.“ |
23 Na Yesu npira uzirgi, nono katuwa me dofinghhe udu nanye.
| לאחר מכן נכנסו ישוע ותלמידיו לסירה והחלו לשוט אל הצד השני של הכינרת. |
24 Itunna, kikane kuwut nin funu nuzu kitene kurawan fibarakh nmyin tursu uzirge, ame Yisa yita nmoro.
| לפתע התחוללה סערה נוראה, והגלים הגבוהים הציפו את הסירה. ואילו ישוע ישן. |
25 Inun nono katuwa da kitime ida fiyaghe, iworo, “Su utucu bite Cikilari; arike ba kuzu!”
| התלמידים ניגשו אל ישוע והעירו אותו בבהלה:”אדוננו, הצל אותנו! אנחנו טובעים!“ |
26 Yesu woro nani, “Inyari nta idin lanzu fiu, idinin nyinu sa uyenu cingligha?” Afita akpada ufune nin kurawe. Kite tinna ki so tik. Inug anite su umamaki iworo, “Imusi nyapin unitari, ulle ufunu nin kurawa din dortu uliru me?”
| אולם ישוע ענה:”חסרי־אמונה שכמוכם! מדוע אתם פוחדים כל־כך?“הוא קם ונזף ברוח, ופקד על הים להירגע. מיד פסקה הסערה; הרוח שקטה והים נרגע. |
27 Anite su umamaki, inin woro, “Uyapin unitari ulele har tifinu nin kuli din latizighe?”
| התלמידים הנדהמים שאלו זה את זה:”מיהו האיש הזה שאפילו הרוח והים נשמעים לו?“ |
28 Na Yesu nda nkon kusari nmyin Garasinawa, anit anwaba alle na agbergenu din cinnu ninghinu zuroghe, asa i wa nuzu nanya nisek idin nin magunta, na umon unan cin wansa akata libau lole ba.
| בהגיעם אל ארץ הגדריים, באו לקראתם שני אנשים אחוזי־שדים. השניים התגוררו בבית־הקברות והיו מסוכנים כל כך, עד שאיש לא העז לעבור באזור ההוא. |
29 Itunna isu kuculu iworo, “Iyaghari tidumun na tiba su ninfi, gono Kutelle? fe nda kikanere unan tanari tinoo kamin kube na ina jeowa?”
| השניים צעקו אל ישוע:”מה אתה רוצה מאתנו, בן־האלוהים? אסור לך עדיין לייסר אותנו!“ |
30 Nene Ligo naladii wandi kikane kileo, na iwa di pit kitimine ba.
| במרחק מה משם רעה עדר חזירים, |
31 Inug agbergenue foghe acara iworo, “Assa unutuno nari, ta nari tipiru ligo naledu ane.”
| והשדים ביקשו:”אם אתה מגרש אותנו, שלח אותנו לפחות אל תוך החזירים האלה.“ |
32 Yesu belle nani “Can!” Inug agbergenue nuzu idi piru nanya naladue, itunna vat ligowe putu likup udu nanya kurawa inane nanya nmyen.
| ישוע הסכים, וציווה עליהם:”הסתלקו!“השדים יצאו מהאנשים ונכנסו בחזירים, ואלה דהרו מיד במדרון ההר ישר אל תוך הים, וטבעו. |
33 Inug anite alle na idin ndortu nalade ico udu nanya kipin, idi bellin vat nimone, umunu imon na ise alle na agbergenue din cinu ninghinu.
| הרועים ברחו אל העיר הקרובה וסיפרו על מה שקרה, |
34 Itunna vat kagbire nuzu udii zuru nan Yisa. Na iyene ghe, ifoghe acara asun kagbir mine.
| וכל אנשי העיר יצאו מיד לראות את ישוע, וביקשו ממנו לעזוב את האזור ולא להטריד אותם. |
