Matiyu 22
1 Yesu kawa anin lira nani nin tinan kuguldo tutung, abenle,
| ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃ |
2 “Kilari tigo Kutelle masin umon unit na awa su usaune ubuki ni lumga.
| דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃ |
3 A too a cin me idi yicila ale na a wa duru nani ilumge idak, na ida ba.
| וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃ |
4 tutung a too among a cin, abenle nani, 'Benlang ale na ina duru nani ilumge, “Yenen, mmalu kanju imonle. Ina nan niyin nighe i malu basu, vat nimong nmalu zuru. Dan kiti nilumge.”'
| ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃ |
5 Bara nani na anit an nda ba. Among kpila udu anenmene kagisine kpila udu kitin lesu nin sesu mene.
| והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃ |
6 Amen ta acin me imancing, inin molo nani.
| והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃ |
7 Bara nani ugowe nana ayi. A too anang likum me idi mulsu nani, inin juju kagbire.
| ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃ |
8 Anin woro na cin me, 'Ilumge din cinu, uzuru tutung ale na ina belin nani na ida ba.
| אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃ |
9 Bara nani can kitene tibau idi beleng vat ule na iyeneghe adok kitin nilumge.'
| לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃ |
10 A cine do kitenen libauwe idi yicila va nle na iyeneghe, anit a acine nin na le na idi acine ba, bara nani kutii nilumge wa kula gbem nin nanit.
| ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃ |
11 Bara nani na ugowe nda aba da yenu ale na ida kutii nilumge, a yene umun ule na awa shon kultuk nilumghe ba.
| ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃ |
12 Ugowe woroghe, 'Udundun, utiza iyiziyari upira kikane sa kulutuk nilumge?' unite yisina nin kutike.
| ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃ |
13 Ugowe nin woro na cin me, 'Teren unit ulele nacara nin nabunu i tuughe ndas nanyan nsirti, kika na ama gilu nin talu nayini.'
| ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ |
14 Bara na anit gbardang na iwa yicila nani ma cunghari ina fere.”
| כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃ |
15 A Farasiyawa non do idi mune atee ikye inda na ima kifu Yesu nanyan nliru me.
| וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃ |
16 Inin too ghe nono katwa mene, ligowe nan na Hirudiyawa. I woro Yesu ku, “Kumalami, ti yiru fe unan kidegenari unin din dursuzu tibau Kutelle nanya kidegene, tutung na umong ma wantinfi ubenlu kibinai fe ba, na udin feru anit ba.
| וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃ |
17 Bara nani benle nari iyanghari udin kpilizu? Ukari i ugandu kitin Kaisar ra sa babu?”
| לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃ |
18 Bara nani Yesu yino nibinai ni nanzan mene anin woro, “Iyarin ta idin dumuzuni, anu anan kinuu?
| וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃ |
19 Duruni fikurfunghe.” Inin da nin fikurfunghe kiti me.
| הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃ |
20 Yesu woro nani, “Kuyelin ghari nin lisa di kiteme fikurfunghe?”
| ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃ |
21 Iworoghe, “Kaisar.” Yesu nin woro nani, “Bara nani nang kaisar ku imon ile na idi Kaisar, in Kutelle tutung imon ile na idi in Kutelle.”
| ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃ |
22 Na ilanza nani, ikifo ti nuu mene. Inin sunghe iya.
| וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃ |
23 Liri lole amon a Sandukiyawa da kitime, ale na ina woro na ufitun kul duku ba. I tiringhe,
| ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃ |
24 i woro, “Kumalami, Musa naworo, 'Unit wa ku na amara go ba, gwane yira uwane a se nono ku bara gwane.'
| רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃ |
25 Linwana kuzir wa duku, unan burne ku na asu ilumge, na ase nono ba. A suna gwane uwane.
| ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃ |
26 Unan mbe ta nafo ame, nanere unan tat udu unang zure.
| וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃ |
27 Kimal mine vat, uwane da kuu.
| ואחרי כלם מתה גם האשה׃ |
28 Nene lirin fitun nyii, uwanin ghari ba yitu nanya mene? Bara na vat mene wa yininghe nafo uwani.”
| ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃ |
29 Bara nani Yesu kawa a woro nani, “I tana bara na iyiru uliru Kutelle sa likara me ba.
| ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃ |
30 Bara na nin fitu nanan kull, na ilumga ma yitu ba a na ima nizu ilumga ba. Nnu nani, ima yiti nafo anan kadura Kutelle kitene kane.
| כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃ |
31 Bara ubelen nfitu nanan kull, na isa yene nanya niyerte ile imon na i wa beleng minu nuzu Kutelle,
| ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃ |
32 'Mere Kutellen Ibrahim, Kutellen Ishaku, nin Kutellen Yakub'? Kutelle na Kutelle na beari ba, bara na Kutelle nanang nlai yari.”
| אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃ |
33 Na ligozin na nite nlanza nani, ikifo tinuu nin ma dursuzu dursuzu me.
| וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃ |
34 Bara na a Farisiyawan nlanza au Yesu ntursu ti nuu na Sandukiyawa, i pitirino ati mene kiti kirum.
| והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃ |
35 Umon nanya mene, ulauya, tiringhe a dumunghe-
| ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃ |
36 “Kumallami, lome liduari lidya nanya na du fe?”
| רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃ |
37 Yesu woroghe, “'U ma ti usu ncif Kutelle nin kibinaife, nin kidowe fe vat nin kibinai fe.'
| ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃ |
38 Uleleunare udyawe nin unburne.
| זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃ |
39 Un be masin ulele-'Uma ti usun nang kupoo fe nafo litife.'
| והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃ |
40 Kitene na le adu abere uduke sosin ku nin liru nin nuu Kutelle.”
| בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃ |
41 Nene na a Farisiyawa wadu kiti kirum, Yesu tirino nani.
| ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃ |
42 A woro, “Iyanghari idin kpilizu nin Kristi? Gonon ghari ame?” I woroghe, “Gonon Dauda.”
| מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃ |
43 Yesu woro nani, “iyarin nta Dauda nanyan Ruhu din yecughe ucef, a benle,
| ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃ |
44 'Ucef uworon ncef nin, “Suu ncara uleme ning, saide nta anan nari fe imon patilu na bunu fe.'”
| נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ |
45 Andi Dauda din yicu Kristi ku 'Ucif', a ta iyiziari a so Gonon Dauda?”
| ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃ |
46 Na umong ula kawughe imon ba, na umong kuru a tiringhe imomon tutung ba uworu lire.
| ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃ |
