Matiyu 17
1 Ayiri kutocin wa kata, Yisa yira Bitrus ku nin Yakubu a Yuhanna gwana me, ada ninghinu kitene likup lizalang inung litiime.
| כעבור שישה ימים לקח ישוע את פטרוס, את יעקב ואת אחיו יוחנן, ועלה איתם על פסגת הר גבוה. |
2 Atunna asaka ukama nbun mine. Umuro me balta naffo uwui, kulutuk me ta kanag nafo nkanag.
| כשהביטו התלמידים בישוע, הוא השתנה לנגד עיניהם: פניו זרחו כשמש ובגדיו הלבינו והבריקו. |
3 Na nin nanzu kubi ba Musa nin Iliya nuzu ilira nan ghe.
| לפתע הופיעו משה רבנו ואליהו הנביא ודיברו עם ישוע. |
4 Bitrus kawa aworo Yisa ku, “Cikilari, ucaun na arike di kikane. Andi uyinna, meng ba ke adanga atat kurum kunfe, kurum kun Musa, a kurum kun Iliya.”
| ”אדון, כמה טוב שאנחנו כאן!“קרא פטרוס.”אם אתה רוצה, אבנה כאן שלוש סוכות לכבוד – לך, למשה ולאליהו!“ |
5 Kubi ko na awa di nlirua na nin nanzu kubi ba kuwut nuzu ku kanag da ta nani ushin, na nin molu kubi ba liwui nuzu nan nya kuwut, aworo, “Kanere Gono kin nayi nighe, ulle na ndin nlatizu nmang me lanzan ghe.”
| בזמן שפטרוס דיבר, ענן כיסה את השלושה ויצא משם קול שאמר:”זהו בני אהובי, שבו חפצתי. שמעו בקולו!“ |
6 Na nono katuwa me nlanza nani, ideo nin timuro mine kutyin, iwa di nlanzu fiu.
| כששמעו התלמידים את הקול, נפלו על־פניהם מבוהלים ונפחדים. |
7 Ame Yisa da ada duduzo nani a woro, “Fitan yenje iwa lanza fiu.”
| ישוע ניגש אליהם ונגע בהם.”קומו, “אמר,”אל תפחדו!“ |
8 Inug yene kitene kani, na iyene umon ba, Yisa ari cas wa duku.
| כשהביטו התלמידים סביבם, ראו שישוע לבדו איתם. |
9 Na iwa kpilin unuzu kitene likupe, Yiisa kpada nani aworo, “Na iwa bellin alle amore kitin nmon ba, udu kubi ko na Usaun Nnit ba fitu nan nya nkul.”
| כאשר ירדו מההר ישוע ציווה עליהם שלא יספרו לאיש את מה שראו, עד לאחר שיקום מן המתים. |
10 Nono katuwa me tiringhe iworo, “Iyaghari wati anan ninyerte wa woro Iliya ma burnu adak?”
| ”מדוע הסופרים אומרים שאליהו הנביא צריך לבוא תחילה (לפני המשיח)?“שאלו התלמידים את ישוע. |
11 Yisa kauwa a woro nani, “Iliya badak ada kurtunu imon vat.”
| ”הם צודקים“, ענה ישוע.”אליהו באמת יבוא קודם וישליט סדר בכל. |
12 Nene meng bellin minu, Iliya namalu udak, na iyininghe ba. Nin nani, iwa a sughe vat nimon ille na idinin suwe. Nanya libau lirume, Gono Nnit ba niu nacara mine.”
| למעשה אליהו כבר בא, אולם אנשים רבים לא הכירו אותו ואף פגעו בו. גם בן־האדם יסבול מידיהם.“ |
13 Inug nono katuwa me, yinno adin nliru nanghinu kitene Yuhanna unan Baptismari.
| אז הבינו התלמידים שישוע דיבר על יוחנן המטביל. |
14 Na ikpilla kiti ligozine, umon unit da kitime, ada tumuno nbun me, anin woro,
| כשהגיעו למרגלות ההר כבר ציפו להם אנשים רבים. איש אחד התקרב אל ישוע, כרע ברך לפניו והתחנן: |
15 “Cikilari, lanza nkune kune ngono nighe, bara adinin nkonu matirizi, adin nniu mun kang, kubi-kubi asa adiso nlah sa nmyen.
| ”אדוני, רחם נא על בני. הוא חולה במחלת אפילפסיה וסובל מאוד. לעתים קרובות הוא נופל לתוך אש או מים. |
16 Meng da ninghe kitin nono katuwa fe, na iyinno ushinu ninghe ba.”
| הבאתי את בני אל תלמידיך, אבל הם לא יכלו לרפא אותו.“ |
17 Yisa kauwa a woro, “Anan salin nyinnu nin kuji kunanzang, udu kome kubiari mba so nanghinua? Udu kome kubiari mba nonku kibinai ninghinua? Dan ninghe kiti nig kika.”
| ”מה עיקש וחסר־אמונה הדור הזה!“קרא ישוע.”עד מתי יהיה עלי לסבול אתכם? הביאו אלי את הילד!“ |
18 Yisa kpada ghe, Kugbergenue nuzu nan nya me, kwanyane shino nkone kube.
| ישוע גער בשד שהיה בתוך הילד, והשד יצא ממנו. באותו רגע הילד נרפא. |
19 Nani nono katuwa da kiti Yisa kusari kurum i woro, “Iyaghari ntah na arik nyinnno nutunghe ba?”
| לאחר מכן, כשהתלמידים היו לבד עם ישוע, שאלו אותו:”מדוע אנחנו לא יכולנו לגרש את השד?“ |
20 Yisa belle nani, “Bara ncingilin nyinnu sa uyenu mine. Kidegen ndin bellu minu, asa idinin yinnu sa uyenu cing nafo fiyip fikan Imustard, uwasa ubelle likup lole, 'kalla litiife kikane udo kanie,' aba du nin litime, na imomon ba yitu munu nin nijasi nsu ba.
| ”בגלל חוסר אמונתכם“, השיב ישוע.”אילו הייתה לכם אמונה אפילו כגרגר של חרדל, יכולתם לומר להר הזה:’זוז!‘והוא באמת היה זז, מכיוון שתוכלו לעשות כל דבר. |
21 Vat nani imus nale agbergenu wasa inuzu nani cas ba, se ligowe nin lira a ukifu nnu.”
| אבל שד כזה יוצא רק לאחר צום ותפילה.“ |
22 Kube na iwa sosin Galili, Yisa belle nono katuwa me, “Iba ni gono nnit nacara nanit.
| יום אחד כשהיו בגליל אמר ישוע לתלמידיו:”בן־האדם עומד להימסר לידי אנשים, |
23 Inug ba molughe, nan nya liri lintat aba fitu.” Ayi nana nono katuwa me nani yototo.
| והם יהרגו אותו; אולם לאחר שלושה ימים יקום לתחייה.“דבריו אלה ציערו את התלמידים ואף הפחידו אותם. |
24 Na ida Ukafarnahum, annit alenge na iwadi imal sesu kagisin fishekel nafo ugandu, da kitii Bitrus a woroghe, “Na unan yirru mine din nizu kagisin nishekel ngandu ba?”
| בבואם אל כפר־נחום ניגשו אל פטרוס גובי מס מחצית השקל של המקדש ושאלו אותו:”האם אין הרב שלך משלם את המס?“ |
25 A woroghe, “Nanere.” Da na Bitrus npira nan nya kilari, Yisa cizina uliru ninghe aworo, “Iyaghari udin kpilize, Simon? Ago inyi, kitinghari idin sesu ugandu kuwa? Kiti nanit minere sa kiti namara?”
| ”ודאי שהוא משלם“, השיב פטרוס. לאחר מכן נכנס פטרוס אל הבית כדי לשוחח על כך עם ישוע, אולם עוד לפני שהספיק לפתוח את פיו שאל אותו ישוע:”מה דעתך, פטרוס? ממי דורשים המלכים מס, מבני העם שלהם או מזרים?“ |
26 Na Bitrus nworo, “Kiti namarari,” Yisa bellinghe, “Ikala anit mine nbiuze.
| ”מהזרים, כמובן“, השיב פטרוס.”אם כן, הבנים פטורים מכך.“אמר ישוע.”אולם היות שאיננו רוצים לפגוע באנשים האלה, לך אל הים והשלך חכה למים. פתח את פיו של הדג הראשון שתצוד, ותמצא בו מטבע. במטבע זה שלם את המס עבור שנינו.“ |
27 Na tiwa ti nani anan sesu ngandu isu kulapi ba, cang kulli kudia, to liwita fe nanye, uwunun fibo fo na fi burno udake. Asa upuno unu finin uba se fishekel ku, yira finin udi ni anan sesun unani ni unfe.”
