Markos 8
1 Nanya nayiri ane, ligozin na nit gbardan, wa duku na iwa di nin nimonli ba. Yisa yicila nono kata me a woro nani,
| יום אחד כשהתאסף קהל גדול סביב ישוע, שוב לא היה להם מה לאכול. ישוע כינס את תלמידיו כדי לדון במצב. |
2 “In lanza nkunekune ligozine, bara na idi nin mi ayiri a tat sa imongli.
| ”אני מרחם על האנשים האלה“, אמר.”הם נמצאים כאן כבר שלושה ימים, ונגמר להם האוכל. |
3 Inwa ti nani igya sa ulli ni mongli ima kuzu izintizo indina. Among mine na nucu niti nipït.”
| אם אשלח אותם הביתה רעבים, הם יתעלפו בדרך, מפני שחלקם באו ממקומות רחוקים.“ |
4 Nono katame kawaghe, “Tima se akallang in burodi nweri ti ni anit alele nin kiti kane sa anit?”
| ”מאין נמצא להם אוכל במקום השומם הזה?“שאלו התלמידים בפליאה. |
5 A tirino nani, “Akalang nburodi amashin nari i dumun?” I woroghe, “Kuzor.”
| ”כמה ככרות לחם יש לכם?“שאל אותם ישוע.”שבע“, השיבו. |
6 A ta ligozin na nite i sozọ kutin a sere a kallang kuzore. Na ata inlira, a pucu akallanghe ana nono kata me i koso ligozin nanite.
| ישוע ביקש מהקהל לשבת על הארץ. הוא לקח את שבע ככרות הלחם, הודה לאלוהים עליהן, פרס את הלחם לפרוסות ונתן לתלמידיו כדי שיגישו לקהל. |
7 Iwa din nin nagir niboa, tutun na atta nlira ku, akuru ana nono katame i koso.
| הם מצאו גם כמה דגים קטנים. ישוע ברך עליהם וביקש מתלמידיו להגישם לקהל. |
8 Ileu ishito. I pitiro ingisin nimonlẹ, i kullo akuzun kuzur.
| למרבה הפלא אכלו כולם עד ששבעו, ולאחר מכן שלח אותם ישוע הביתה. כארבעת־אלפים איש השתתפו בארוחה באותו יום, וכשאספו את השאריות והפירורים הם מילאו שבעה סלים גדולים! |
9 Anite waduru amui anass kikane. Yisa nin cino nani i gya.
10 Na apira nanya zigin myen nin nono kata me, i gya udu kusarin Dalmanutha.
| מיד לאחר מכן עלו ישוע ותלמידיו לסירה ושטו לאזור דלמנותא. |
11 Afarasiyawa nuzu ida ida cizina mayardan nanye. I pizira kulap kiti me inuzu kitene kani, inan dumunghe.
| הפרושים בדלמנותא שמעו על בואו, ובאו להתווכח איתו ולנסותו. הם אמרו לישוע:”הראה לנו אות מהשמים, ואז נאמין בך.“ |
12 A Kpilliza nanya kibinayi me nanya nfip mi lau a woro, “I yarin ta ko kuje din piziru kulap? Kidegen in bellin minu, kuji kone mase kon kulap ba.”
| ישוע נאנח אנחה עמוקה והשיב:”לא אחולל למענכם כל פלא ולא אראה לכם כל אות מהשמים. כמה הוכחות דרושות לכם כדי שתאמינו?“ |
13 A suna nani, a kuru a pira nan nya zirgin myen, udu uleli uwul kullẹ.
| ישוע עזב אותם, חזר לסירה ושט לגדה השנייה של הכינרת. |
14 Nono katwa me kuru I shawa uyirun borodi. Na iwa myen uborodi na uwa kata urum nangyen jirige ba.
| התלמידים שכחו לקחת איתם מספיק אוכל, ונותרה להם בסירה רק כיכר לחם אחת. |
15 A wuno nani atuf a woro, “Punon iyizi iyenje kiti bara iwa ming kuse na Farisawa nin wala mi kusen Hiridus.”
| בהיותם בסירה הזהיר ישוע את תלמידיו בתקיפות:”היזהרו מהשאור של המלך הורדוס ושל הפרושים!“ |
16 Nono kata me kpilza nati mine, “Bara na ti di nin u'nburodi ba.”
| ”למה הוא מתכוון?“שאלו התלמידים זה את זה. לבסוף הגיעו למסקנה שהוא ודאי מדבר על כך ששכחו לקחת איתם מספיק לחם. |
17 Yisa wa yiru illeli imone, anin woro nani, “In yarin ta idin kpilizu nbelleng diru nburodi? Idu sa uyinne? Na isa yino ba? Nibinayi mine nta ni lalangha?
| ישוע הקשיב לשיחתם והגיב:”אתם טועים לגמרי. איני מדבר כלל על הלחם שבסירה. האם קשה לכם כל־כך להבין זאת? |
18 Idi nin nizi, na idin yenju ba? Idinin natuf na idin lanzu ba? na i lizino ba?
| למה אתם לא רואים, למה אתם לא שומעים? למה אתם לא קולטים דבר? |
19 Nan nwa kosu anit amoiyi ataun akallang nborodi a taun a ngisin na kuzun acecek amashin nari iwa pitiru an borode?” I woro ghe, “Likure nin na ba.”
| ”האם שכחתם את חמשת־אלפים האנשים שהאכלתי בחמש כיכרות לחם? אמרו לי, כמה לחם נותר לאחר הארוחה?“”שנים־עשר סלים מלאים“, ענו התלמידים. |
20 “Tutung na nwa kosu anit amoiyi anas akallang nburodi kuzor, akuzun acecek amashinari kagisin nburodi wa lawa?” I woro ghe, “Kuzor.”
| ”וכאשר האכלתי את ארבעת־אלפים האנשים בשבע ככרות לחם, כמה נותר בסוף?“”שבעה סלים מלאים“, השיבו התלמידים. |
21 A woro nani, “Idu sa uyinuawa?”
| ”ואתם עוד מעזים לחשוב שאני דואג משום שיש לנו רק כיכר לחם אחת?“ |
22 I da Ubaitsaida. A nite ki kane daghe ning mong udü i fo Yisa ku acara a dudo ghe.
| בהגיעם לבית־צידה הביאו אליו מספר אנשים אדם עיוור, והתחננו לפניו שיגע בו וישיב לו את ראייתו. |
23 Yisa kifo udüwe ncara, a nuzu ninghe nanya kagbire. Na atanghe ataf nizi a tarda ghe acara, a tiringhe, “Udin yenju nimomongha?”
| ישוע אחז ביד העיוור והוציאו אל מחוץ לכפר, שם ירק בעיניו והניח עליהן את ידיו.”האם אתה רואה עכשיו?“שאל ישוע. |
24 A yene kitene, anin woro, “In yene anit nafo aca ale na adin gallu.”
| האיש הביט סביבו והשיב:”כן! אני רואה אנשים; אבל הם נראים מטושטשים – כמו עצים מהלכים!“ |
25 Akuru a tarda acara me nizi nnite, unite puno iyizi me, uyenju me kpilla lau, ayenje imong vat kanang.
| ישוע הניח שוב את ידיו על עיני האיש, והן נרפאו כליל. עתה יכול היה האיש לראות למרחוק בבירור. |
26 Yisa taghe agya udu killari me, anin woro, “Na uwa piru nanya kagbiri ba.”
| ישוע שלח אותו הביתה אל משפחתו ואמר:”אל תלך לספר את הדבר לאנשי הכפר; לך ישר הביתה.“ |
27 Yisa nuzu nin nono kata me udu nanya kagbirin Siseriya Filipi. Na iwa din cinu libauwe atirino nono katame, “Anit din du menghari?”
| ישוע ותלמידיו עזבו את הגליל והלכו לכפרי קיסריה של פיליפוס. בדרך שאל ישוע את תלמידיו:”מה אומרים עלי אנשים? למי הם חושבים אותי?“ |
28 I kawaghe I woro, “Among dindu Yohanna unang sulsuzunu ulau. Among dü 'Iliya,' among tutun din su umong nanya nanang nliru nin nnu Kutellẹ.'”
| ”יש אנשים שחושבים שאתה יוחנן המטביל, “ענו התלמידים,”ואחרים חושבים שאתה אליהו הנביא או נביא אחר.“ |
29 A tirino nani, “Anung din su meng ghari?” Bitrus bellinghe, “Fere Kristi.”
| ”ומי אתם חושבים שאני?“המשיך ישוע לשאול.”אתה המשיח!“קרא פטרוס. |
30 Yisa wunno nani atuf na iwa belling umong ubelleng me ba.
| אולם ישוע הזהיר אותם שלא יגלו זאת לאיש. |
31 A cizina udursuzu nani gono in nit ma niu nan nya nimon gbardang, a kune nan na Priestoci nan nanang niyerte ba narighe, I ma molughe, Kimal nayiri atat afita nanya kisek.
| רק מאז החל ישוע לספר להם על הייסורים המצפים לו, והוא עוד סיפר שראשי הכוהנים, הסופרים והזקנים יגרמו למותו, אך יקום לתחייה לאחר שלושה ימים. |
32 A benlle ulle ulire kanang. Bitrus yiraghe udu kasari kurum anin ghanan wunughe kutuf.
| ישוע דיבר אתם בגלוי לב, אולם פטרוס לקח אותו הצידה והוכיח אותו:”אל תדבר כך!“ |
33 Yisa gitirino a yene nono katame anin tunna a kpada Bitrus ku anin woroghe, “Kpilla kimal nin Shaitan! Na udin kpilzu imong Kutellẹ ba, ma ubelleng nimung na nit cas.”
| ישוע הביט בפטרוס ואמר לו בחומרה:”סור ממני, שטן שכמוך! אתה מסתכל על הדברים מנקודת ראות אנושית, ולא מנקודת ראותו של אלוהים.“ |
34 Anin yicila ligozin na nite nan nono kata me a woro “Asa umong di nin su a dorti, na anari liti me, a yira kuchan nkulme adofini.
| ישוע ביקש מתלמידיו להתקרב אליו ולהקשיב.”מי שרוצה ללכת בעקבותיי עליו להתכחש לעצמו, לשאת את צלבו וללכת אחרי. |
35 Bara ullenge na adinin su a se ullai sa ligan amaku, tutung ulenge na a dira ulai me bara meng nin liru nlai a ma se ulai.
| מי שחפץ להציל את חייו – יאבד אותם, ואילו מי שיוותר על חייו למעני ולמען הבשורה – יציל אותם. |
36 Iyaghari imong icine unit ma se use nimong inyï ullele vat, anin dira ulai me?
| ”איזה רווח יש לאדם שיכול להשיג את כל העולם אבל מפסיד חיי־נצח? |
37 Iyanghari unit ma serzu nin nlai me?
| מה כבר יכול בן־אדם לתת בתמורה לחייו? |
38 Vat ulenge na adin lanzu nci nin nin nliru ning nangya nko kuji ku zenzen nin kulapi, gono nit ma lanzu ncinme asa ada nan nya tigo ncif me nin nono kadura Kutellẹ.”
| דעו לכם, שכל מי שמתבייש בי ובדברי בדור החוטא וחסר האמונה הזה, הוא יהיה לבושה לבן־האדם כאשר יבוא בכבודו עם המלאכים הקדושים.“ |
