Yuhana 9

1 Na Yesu wa cinu ukatu, a yene umong nin niduu tun umaru me.

ישוע עבר בדרך וראה איש שהיה עיוור מלידה.

2 Nono katwa me tiringhe, “Unan dursuzu, ghari nati kulapi, amere sa anan maru me, inyaghari nta ina marughe udu.”

”רבי, “שאלו תלמידיו,”מדוע נולד האיש עיוור, בגלל חטאיו שלו או של הוריו?“

3 Yesu kawa aworo, “Na amere sa anan marume na ti kulapi ba, ama bara inan durso katwa Kutelle litime.

”לא בגלל חטאיו ולא בגלל חטאי הוריו“, השיב ישוע.”אדם זה נולד עיוור על־מנת שאלוהים יוכל לגלות בו את כוחו וגבורתו.

4 Tima su katwa nlenge na ana tuyi a kiti dutu kanang. Kitik din cinu na umong wasa asu katwa ba.

עלינו למהר לעשות לאור היום את מה שהטיל עלינו שולחי, כי תוך זמן קצר יבוא הלילה, ואז לא יוכל איש לעשות דבר.

5 Asa ndu nanya nyie, mere nkanang in yie.”

כל עוד אני בעולם, אני אור העולם – אני מעניק לו את אורי.“

6 Kimal nbelun liru une, a tufuno ataf kutyen, a lumu tiwin nin natafe, a lolo iyizi nnite nin tiwine.

ישוע ירק על הארץ, עשה משחה מהרוק ומרח אותה על עיני העיוור.

7 A woroghe, “Cang udi kusu kulin Siluwam (Ukpiluwe unnare 'Ulau')” Unite nya adi kusu, a kpila adin yenju.

”לך לשטוף את עיניך בבריכת השילוח“, אמר לו ישוע. העיוור הלך לשטוף את עיניו ושב למקום בעיניים פקוחות ובריאות.

8 Anan kupo nnite nin nalenge na i yirughe uworsu nafo unan likura iidin du, “Na unit ulele na adin sozu kikane asuzu likura ba?”

שכנים ואנשים שהכירו אותו כקבצן עיוור שאלו זה את זה:”האם זהו אותו קבצן עיוור?“

9 Among woro “Ameredi.” Among woro na amere ba, ama adi nafo ulele.” Ama ame wadi bellu mere di.”

אחדים השיבו:”כן.“ואחדים אמרו:”לא. לא ייתכן שזהו אותו אדם“, הרהרו בקול.”אבל הוא באמת דומה לו כשתי טיפות מים!“הקבצן בא לעזרתם וקרא”אני האיש!“

10 I woroghe nenge, “Inyizari iyizi fe puno.”

”כיצד אתה יכול לראות? מה קרה לך?“שאלו.

11 A kawa, awor, “Unite na idin yiccughe Yesu nni lumu tiwin amini loloo niyizi ninghe, aminin woro, 'Can Usiluwam udi kusu.' Mminin nin do ndi kusu, mminin tunna yenju kiti.”

והקבצן סיפר להם:”אדם בשם ישוע מרח משחה על עיני, ואמר לי לשטוף אותן בבריכת השילוח. עשיתי כדבריו ואני יכול לראות!“

12 I woroghe nenge, “Adinwe?” Akawa, “Na meng yiru ba.”

”היכן האיש הזה עכשיו?“שאלו האנשים.”איני יודע“, השיב הקבצן.

13 I nani wa yiru unite na awa di nin niduwe idomu kiti na Farisawa.

ואז הם לקחו את הקבצן אל הפרושים

14 Liri na Sabbatari wadi na Yesu wa lumun tiwine a punghe iyize mun.

(כל זה התרחש בשבת).

15 A Farisawe kuru itiringhe inyizari ase uyenu kiti. A woro nani, “Ani ta tiwin niyizi ninghe, Mminin kussu, nene ndin yenju kiti.”

”כיצד נפקחו עיניך?“שאלו הפרושים. והקבצן סיפר להם כיצד ישוע מרח משחה על עיניו ושלחו לשטוף אותן בבריכת השילוח.

16 Among Afarisawa woro, “Na unit ulele na nuzu kiti Kutellari ba, bara na adin dortu Asabbat ba.” Among woro. “Ima ti inyizari unit ule na adi nin kulapi su nmusu nilenge imone?” Nwase usalin munu nati kitik mine.

אחדים מהפרושים החליטו:”האיש הזה, ישוע, אינו יכול לבוא מן האלוהים, מאחר שאין הוא שומר את השבת.“אחרים טענו:”אבל כיצד יכול אדם חוטא לחולל ניסים כאלה?“מחלוקת קשה התפתחה ביניהם.

17 I kuru itirino uduwe tutung. Inyaghari ubelle litime bara a punfi iyizi?” Uduwe woro, “Ame u annabiari.”

הפרושים פנו אל הקבצן ושאלו:”מה דעתך על האיש שריפא אותך?“”אני חושב שהוא נביא שנשלח על־ידי אלוהים“, השיב הקבצן.

18 Na Yahudawa wa yinin ni liru liti nnite nworu awa di udu aminin se uyenju kiti se na iwa yicila acif nnite na ana se uyenju kit.

מנהיגי היהודים לא האמינו שהקבצן היה באמת עיוור ושעתה נרפא, ומשום כך הלכו לברר את הדבר אצל הוריו.

19 Itirino acif nnite i woro, “Usaun mire ulele na ina woro iwa marughe uduwa? Ani inyizari nene adin yenju kiti?

”האם זהו בנכם?“שאלו.”האם הוא באמת נולד עיוור? אם כן, כיצד הוא יכול לראות עתה?“

20 Acif me kawa nani, “Arik yiru usaun bitari ulele, tutung iwa marughe udu.

אולם ההורים השיבו:”אנחנו יודעים כי זהו בננו וכי נולד עיוור,

21 Ita inyizari adin yenju kiti nene na arik yiru ba, saghari npunghe iyize, na arik yiruba. Tinonghe. Amal waurnu. Awasa asu uliru nin liti me.”

אך איננו יודעים כיצד הוא יכול לראות, או מי ריפא אותו. הוא אדם מבוגר ויכול לדבר בעד עצמו“, שאלו אותו.

22 Acife wasu uleli ulire bara na iwa din lanzu fiu na Yahudawa. Bara a Ayahudawe wa di imal yinnun nworu asa umong nyinna Yesu Kristari, ima nutunghe nanya kutii nlira.

ההורים ענו כך כי חששו ממנהיגי היהודים, אשר איימו לגרש מקהל ישראל את כל המודה שישוע הוא המשיח.

23 Bara nanere wati, acif me wa woro, “Ame nwasirna, Tirinonghe.”

24 Unba tutung iyicila unite na awadi uduwe Iworoghe, “Na Kutelle ngongong. Tiyiru unit ulele unan kulaperi.”

שוב קראו היהודים לקבצן שהיה עיוור ואמרו:”עליך להודות לאלוהים ולא לישוע, כי כולנו יודעים שהוא איש חוטא.“

25 Unit une kawa nani, “Sa adi unan kulapi na nyiru ba. Imong irumari cas nyiru: Nwa yita udu nene ndin yenju.”

”איני יודע אם הוא חוטא או לא, “השיב הקבצן,”אבל דבר אחד אני יודע: הייתי עיוור ועכשיו אני רואה!“

26 I tunna i woroghe, “Inyaghari atafi? Apuno iyizi fe nyizari?”

”מה הוא עשה? כיצד ריפא אותך?“דרשו.

27 A kawa, “Mmal bellin minu, inani nari ulanzue! Inyaghari nta idin su ikuru nlanza tutung? Anung wang dinin su ikuru iso nono katwa mere?”

”כבר סיפרתי לכם. האם לא שמעתם? מדוע אתם מבקשים שאספר לכם בשנית, האם גם אתם רוצים להיות תלמידיו?“שאל הקבצן.

28 Izogoghe i woro “Fere gono katwa me, arik nono katwa in Musari.

הם קללו אותו ואמרו:”אתה תלמידו! אנחנו תלמידיו של משה רבנו!

29 Arik yiru Kutelle wa su uliru nin Musa, ama unit ulele na tiyiru sa ana nuzun nweri ba.”

אנחנו יודעים שאלוהים דיבר אל משה, אבל איננו יודעים דבר על האיש הזה.“

30 Unite kawa aworo nani, “Inyaghari, ilele imong izikikikari, au na anung yiru sa ana nuzun nweri ba, vat nin nani aminin puno iyizi nin.

”מוזר מאוד שאינכם יודעים דבר על אודות האיש שריפא את עיני“, השיב הקבצן.

31 Tiyiru nworu na Kutelle din lanzu anan nalapi ba, ama andi vat nnit ule na adi lanzu uliru Kutelle amin din su imon nsu me, Kutelle din lanzughe.

”אנחנו יודעים כי אלוהים אינו שומע לקול הרשעים, אך הוא מקשיב ברצון לאלה שאוהבים אותו ושומעים בקולו.

32 Uworu ucizinun nyie, na ina so ilanza umong puno iyizi nnit ulenge na ina marughe udu ba. (aiōn g165)

מאז בריאת העולם לא שמענו על אדם שריפא עיוורון מלידה. (aiōn g165)

33 Andi na unit ulele na nuzu kiti Kutelleri ba, na awa yinnu usu nimonmong b.”

אילו אדם זה לא בא מאלוהים, הוא לא היה מסוגל לעשות מאומה!“

34 I kawaghe i woro, “Ina marufi vat nanya nalapi, nene umini din dursuzu narie?” Inani wa tunnun i koghe nanya kutii nlire.

”ממזר שכמוך!“קראו לעברו בזעם.”אתה מתיימר ללמד אותנו?“והם גרשוהו החוצה.

35 Yesu uni wa lanza inutunghe kutii nlire, amini wa seghe aworo, “Uyinna nin Saun Nnita?”

כאשר שמע ישוע את הדבר, הוא פגש בקבצן ושאל אותו:”האם אתה מאמין בבן האדם?“

36 A kawa aworo, “Ame ghari, Cikilari, nnan yinna ninghe?

”מיהו?“שאל האיש.”אני רוצה להאמין בו.“

37 Yesu woroghe, “Uyeneghe, ame ulenge na adin lirue nin fi amere.”

”ראית אותו, והוא מדבר אליך כרגע“השיב ישוע.

38 Unite woro, Cikilari, meng yinna.”A tunna a zazinghe.

”כן, אדוני, “קרא האיש,”אני מאמין!“והוא השתחווה לישוע.

39 Yesu woro, “Bara ushara wari nna dak nanya nyi ulele, bara anan salin yenju nan se uyenju, anan yenje tutung nan ta aduu.”

”אני באתי לעולם לשם משפט – להעניק ראייה לעיוורים, ולהוכיח לאלה שחושבים את עצמם לפיקחים שהם למעשה עיוורים“, אמר ישוע.

40 Among A Farisawe na iwa di ligowe nanghe lanza ileli imone i tiringhe, “Arik wang aduwarie?”

הפרושים שעמדו שם שאלו:”האם אתה כולל אותנו בין העיוורים?“

41 Yesu woro nani, “Ndafo idi aduu, na iwa yitu nin nalapi ba. Vat nani, nene inin woro, 'Tidin yenju,' bara nani, alapi mine nlawa nanghinu.

”אילו הייתם עיוורים לא הייתם אשמים“, הסביר ישוע.”אולם אתם טוענים שאתם רואים, ולכן אתם אשמים.“