Yuhana 10

1 “Kidegenere, Nbelin minu, ulenge na apira nanya nshing ligo nakame na libo kibulun ba, asa a kala udanga a pira, unit une ukiriari nin nan bolsu nimon.

”אני אומר לכם באמת, “המשיך ישוע,”מי שמסרב להיכנס למכלאת הצאן דרך השער, ובוחר להיכנס בדרך הצדדית, הוא גנב או שודד.

2 Ule na a pira kibulun amere unan libya nakame.

האדם שנכנס דרך השער הוא רועה הצאן.

3 Ame unan ca ma punghe kibulun. Akame ma lanzu liwui me, ama yicu akame nin tissa mine a nutun nani udu udas.

השומר יפתח לו את השער, עדר הצאן ישמע ויכיר את קולו, והרועה יוביל את הצאן החוצה כשהוא נוקב בשם כל כבשה.

4 Asa anutuno akame ndas vat, ama cinu nbun mine, akame dortoghe, bara na i yiru liwui me.

הרועה הולך בראש והעדר נוהר אחריו, כי הוא מזהה את הרועה ומכיר את קולו.

5 Na ima dofunu kumara ba, iba na cumghari bara na iyiru liwui kumara ba.”

הצאן לא תלכנה אחרי אדם זר, אלא תברחנה מפניו, כי קולו אינו מוכר להן.“

6 Yesu wa belin nani to tinan tigolde, na iwa yinnin sa inyaghari adin bellu ba.

אלה ששמעו משל זה מפי ישוע לא הבינו למה התכוון,

7 Yesu kuru aworo nani, “Kidegenere, nbelin minu, menghari kibulun nakame.

ולכן ישוע הסביר להם:”אמן אני אומר לכם: אני השער של מכלאת הצאן.

8 Vat na lenge na ina dak ameng dutu udak, akiriari nin na nan bolusu nimon, na akame ma lanzu nani ba.

כל אלה שבאו לפני היו גנבים ושודדים, אולם הצאן לא שמעו בקולם.

9 Menghari kibulunghe. Asa ko uyeme unit npira unuzu ning, ama se utucu; ama pira anuzu ama se kiti kileo.

כן, אנוכי השער. הנכנסים דרכי יוושעו וימצאו מרעה עשיר בבואם ובצאתם.

10 Na ukiri din dak ba se asu likiri, amolu, anin nanza. Meng na dak ina se ulai ise unin gbardang kang.

הגנב בא לגנוב, להרוג ולהשמיד, ואילו אני באתי להעניק חיים בשפע.

11 Menghari unan libya ugegeme. Unan libya ugegeme asa ana ulai me bara akame.

”אני הרועה הטוב, ורועה טוב מקריב את חייו למען צאנו.

12 Ame unan libya nduk, na unan nakam ba, na amere unan nakame ba, awa yene kinyinyo ucin dak ama sunu akame a cum awulu. Kiyinyo ma yiru a wulttun ani.

כאשר רועה שכיר יראה זאב מתקרב, הוא יברח ויעזוב את הצאן לאנחות, כי העדר אינו שייך לו, והזאב יחטוף ויפזר את הצאן.

13 Ama cum asun akame na ama rissu anin ba, bara na ame unan katwa ndukkari.

הרועה השכיר יברח, משום שאינו אלא שכיר ואין הוא דואג לצאן באמת.

14 Menghari unan libya ugegeme, in yiru ananing, ananighe yiruoi.

”אני הרועה הטוב; אני מכיר את צאני והן מכירות אותי,

15 Ucife yirui, Meng wang yiro Ucife, Meng nani ulai ning bara akame.

כשם שאבי מכיר אותי ואני מכיר את אבי; ואני מקריב את חיי למען הצאן.

16 Ndi nin na mong akama alenge na adi an longo ligowe ba. Anin wang, nma dak mun gbas, ima lanzu liwui nighe iso ligo lirum unan libyawe wasamme.

יש לי עדר נוסף שאינו מהמכלאה הזאת. עלי להנהיג גם אותו, והצאן שומעות בקולי; כך יהיה עדר אחד ורועה אחד.

17 Bara nanere nta Ucif di nin su ning, nna ni ulai ning nnan sere unin tutung.

”אבי אוהב אותי משום שאני מקריב את חיי כדי שאקבל אותם חזרה.

18 Na umong ma seru unin kiti nin ba, Menghari na ceo unin usan ning. Ndi nin likara nciu nnin, in yita nin likara in yirun nin. Nna seru ulenge uduke kitin Ncif ningari.”

איש אינו יכול להרוג אותי ללא הסכמתי. אני מקריב את חיי מרצוני, מפני שיש לי זכות וכוח להקריב את חיי כשאני רוצה בכך, ואף זכות וכוח להשיבם לעצמי. אלוהים הוא המעניק לי זכות זאת.“

19 Iwa se ukosu nibinayi nanya na Yahudawa bara ubellu nliru une.

דבריו אלה שוב גרמו למחלוקת בין מנהיגי היהודים.

20 Among mine gbardang woro, “Adi nin kugbergenu ayita nin nilaza. Iyaghari nta idin lanzughe?”

חלקם אמר:”או שהוא יצא מדעתו, או שנכנס בו שד! מדוע אתם מקשיבים לו?“

21 Among mine woro, “Na ule ulire un nan nilazari ba. Kugbergenu wasa ku puno iyizi nduwa?”

אחרים אמרו:”הוא אינו נשמע כמי שנכנס בו שד. האם שד יכול לפקוח עיני עיוורים?“

22 Kubi nbukin wessu da in Urshalima.

בחג החנוכה, בחורף,

23 Kubi linna wadi, Yesu yita ncin nanya kutii nlira kitin shizunun Solomon.

התהלך ישוע בבית־המקדש באגף הנקרא”אולם שלמה“.

24 A Yahudawa kilighe, iworoghe, “Udiduru kome kubiari uma sunu nari nanya nkpilzu? Andi fere Kriste nuzu fang ubelin nari.”

היהודים הקיפוהו מכל עבר ושאלו:”עד מתי בכוונתך לסקרן אותנו? אם אתה הוא המשיח, מדוע אינך אומר זאת בפירוש?“

25 Yesu kawa nani, Nna bellin minu na iyinna ba. Nitwa nanga na nsu nanya lissan Ncif ning, ilele nna ushaida litininghe.

”כבר אמרתי לכם, אבל לא האמנתם לי“, השיב ישוע.”המעשים שאני עושה בשם אבי מאשרים זאת.

26 Vat nani na iyinna ba bara na anung akam nighari ba.

אולם אינכם מאמינים לי, כי אינכם שייכים לצאני.

27 Akam nin din lanzu liwui ning; in yiru nani, inung din dortui.

אני מכיר את צאני, צאני מכירות את קולי והן הולכות אחרי.

28 Ndin nizu nani ulai un saligann; na ima so inana ba, ana umong ma bolu nani nacara ning ba. (aiōn g165, aiōnios g166)

אני מעניק להן חיי נצח והן לא תאבדנה. איש לא יחטוף אותן ממני, (aiōn g165, aiōnios g166)

29 Ucif nighe, na ana nii inung, akatin koghaku vat nin likara, na umong wasa a bolo nani nacara Ncif ba.

כי אבי נתן לי אותן, והוא חזק וגיבור מכולם. משום כך לא יוכל איש לחטוף אותן ממני.

30 Meng nin Cif ninghe, unit urumere.”

אבי ואני אחד אנחנו!“

31 A Yahudaw kuru iyauna atala iba filusughe.

שוב החלו מנהיגי היהודים להשליך עליו אבנים.

32 Yesu kawa aworo nani, “Ndurso minu imon igegeme gbardang Nnuzu kitin Cif. Nanya niyeme imonari iba filusui mung?”

”הראיתי לכם הרבה מעשים טובים בשם אבי, איזה מהם גרם לכך שתשליכו עלי אבנים?“שאל ישוע.

33 A Yahudawe kawaghe iworo, na tiba filusu fi kitenen kan katwa ka gegeme ba, tiba filusufi kitenen nanzu lissa Kutelle na udinsu, bara fewe, unitari, umini din pilu litife nafo Kutelle.”

”איננו משליכים עליך אבנים בגלל המעשים הטובים שעשית, אלא בגלל שאתה מגדף את האלוהים; למרות שאתה אדם, אתה עושה את עצמך לאלוהים!“

34 Yesu kawa nani aworo, “Na udi nanya niyertin nduka mine ba, 'Nworo, “anung atenlleari”'

”אך הכתובים שלכם אומרים:’אלוהים אתם‘, והכוונה היא לבני־האדם“, השיב ישוע.

35 Asa ayicila nani atenle, kiti na lenge na uliru Kutelle na dak kiti mine (ana uliru Kutelle iwasa ikoso uni ba),

”אם האנשים שאליהם מדברים הכתובים מכונים’אלוהים‘, והכתוב הוא דבר אמת,

36 idin bellu nile na Ucif na kussu ato nanya nyii, 'Udin nanzu lissa Kutelle,' bara na nworo, Meng Usaun Kutelleari'?

מדוע קוראים אתם’מגדף‘למי שקדשו האב ונשלח לעולם הזה על־ידו, ושטוען כי הוא בן האלוהים?

37 Andi na ndin su nitwa Ncif ninghari ba, na iwa yinnin nin i ba.

אם איני עושה מעשים כפי שעושה אבי, אל תאמינו לי.

38 Vat nani, ndi su nining, andi ma na iyinna nin mi ba, yinna nin nitwawe bara inan yiro iyinno Ucife nanya nmi ameng nanya Ncif.”

אולם אם אני אכן עושה את מעשי אבי, האמינו לפחות למעשים גם אם אינכם מאמינים לי, ואז תשוכנעו שאבי שוכן בי ואני בו.“

39 Ikuru imala ukifun Yesu ku tutung, a nyaghe sa upiru nacara mine.

הם שוב רצו לתפוס את ישוע, אולם הוא התחמק מידיהם.

40 Yesu wa nya tutung udi kaffinu kurawan Urdun kiti kanga na Yuhana wa shintu anit ku nmyen nin cizunue; awdi so kikane.

ישוע חזר לעבר הירדן, למקום שבו הטביל יוחנן לראשונה. הוא נשאר שם זמן־מה,

41 Anit gbardang wa dak kitin Yesu. Iso nbellu, “Na Yohana wa durso nkan katwa in yenu ba, vat nimon ilenge na Yuhana wa bellu litin Nnit ulele kidegenere.”

ואנשים רבים הלכו אחריו.”יוחנן לא חולל נסים, “אמרו זה לזה,”אולם כל מה שאמר על האיש הזה היה אמת.“

42 Kitene nane, anit gbardang wa yinnin nin Yesu.

אנשים רבים במקום ההוא האמינו כי ישוע באמת המשיח.