Psaltaren 56

1 För sångmästaren, efter "Den stumma duvan i fjärran"; en sång av David, når filistéerna grepo honom i Gat. Var mig nådig, o Gud, ty människor stå mig efter livet; beständigt tränga mig stridsmän.

למנצח על-יונת אלם רחקים-- לדוד מכתם באחז אותו פלשתים בגת ב חנני אלהים כי-שאפני אנוש כל-היום לחם ילחצני

2 Mina förföljare stå mig beständigt efter livet; ja, de äro många, som i högmod strida mot mig.

שאפו שוררי כל-היום כי-רבים לחמים לי מרום

3 Men när fruktan kommer över mig, sätter jag min förtröstan på dig.

יום אירא-- אני אליך אבטח

4 Med Guds hjälp skall jag få prisa hans ord, på Gud förtröstar jag och skall icke frukta; vad kan det som är kött göra mig?

באלהים אהלל דברו באלהים בטחתי לא אירא מה-יעשה בשר לי

5 Beständigt förbittra de livet för mig, alla deras tankar gå ut på att skada mig.

כל-היום דברי יעצבו עלי כל-מחשבתם לרע

6 De rota sig samman, de lägga försåt, de vakta på mina steg, ty de stå efter mitt liv.

יגורו יצפינו (יצפונו)--המה עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי

7 Skulle de räddas med all sin ondska? Nej, slå ned folken, Gud, i din vrede.

על-און פלט-למו באף עמים הורד אלהים

8 Du har räknat min flykts dagar. Samla mina tårar i din lägel; de stå ju i din bok.

נדי ספרתה-אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך

9 Så måste då mina fiender vika tillbaka på den dag då jag ropar; det vet jag, att Gud står mig bi.

אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא זה-ידעתי כי-אלהים לי

10 Med Guds hjälp skall jag få prisa hans ord; med HERRENS hjälp skall jag få prisa hans ord.

באלהים אהלל דבר ביהוה אהלל דבר

11 På Gud förtröstar jag och skall icke frukta; vad kunna människor göra mig?

באלהים בטחתי לא אירא מה-יעשה אדם לי

12 Jag har löften att infria till dig, o Gud; jag vill betala dig lovoffer.

עלי אלהים נדריך אשלם תודת לך

13 Ty du har räddat min själ från döden, ja, mina fötter ifrån fall, så att jag kan vandra inför Gud i de levandes ljus.

כי הצלת נפשי ממות-- הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים-- באור החיים