כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר--וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו |
ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר |
ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה |
לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה--כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה |
כי יקח איש אשה חדשה--לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח |
לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל |
כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו--ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך |
השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם--תשמרו לעשות |
זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים |
כי תשה ברעך משאת מאומה--לא תבא אל ביתו לעבט עבטו |
בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה |
ואם איש עני הוא--לא תשכב בעבטו |
השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך |
לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך |
ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא |
לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו |
לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה |
וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה |
כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו--לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך |
כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה |
כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה |
וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה |