3 Mosebok 7

1 Och detta är skuldoffrens lag, och det är det aldrahelgasta.

וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא

2 På det rummet, der man slagtar bränneoffret, skall man ock slagta skuldoffret, och stänka dess blod på altaret allt omkring.

במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב

3 Och allt dess feta skall man offra, stjerten och det feta, som är på inelfverna;

ואת כל חלבו יקריב ממנו--את האליה ואת החלב המכסה את הקרב

4 Båda njurarna med det feta, som derpå är vid länderna, och nätet öfver lefrena med njurarna.

ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה

5 Och Presten skall uppbränna det på altaret Herranom till ett offer; det är ett skuldoffer.

והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא

6 Det mankön är ibland Presterna, skola det äta på heligt rum; ty det är det aldrahelgasta.

כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא

7 Såsom syndoffret, så skall ock skuldoffret vara; begges deras skall en lag vara; och skall höra Prestenom till, som derigenom försonar.

כחטאת כאשם--תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה

8 Den Prest något bränneoffer offrar, honom skall tillhöra huden af bränneoffret, som han offrat hafver.

והכהן--המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה

9 Och allt spisoffer, som i ugn, eller på halster, eller uti panno bakadt varder, skall höra Prestenom till, som det offrar.

וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת--לכהן המקריב אתה לו תהיה

10 Och allt spisoffer, som med oljo blandadt eller torrt är, det skall allom Aarons barnom tillhöra, så thy eno som thy andro.

וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה--לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו

11 Och detta är tackoffers lag, det man Herranom offrar.

וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה

12 Vilja de göra ett lofoffer, så skola de offra osyrade kakor, blandade med oljo, och osyrade tunnkakor, bestrukna med oljo, och i panno bakade semlokakor, blandade med oljo.

אם על תודה יקריבנו--והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן

13 Och sådana offer skola de göra på en kako af syradt bröd till sitt tackoffers lofoffer.

על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו

14 Och ett af thy allo skall offras Herranom till häfoffer, och skall höra Prestenom till, som stänker tackoffrens blod.

והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים--לו יהיה

15 Och lofoffrens kött, i sitt tackoffer, skall ätas på samma dagen, som det offradt varder, och intet låtas qvart intill morgonen.

ובשר זבח תודת שלמיו--ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר

16 Och ehvad det är ett löfte eller friviljogt offer, så skall det på samma dagen ätet varda, som det offradt är; om något qvart blifver till den andra dagen, skall man ändå ätat.

ואם נדר או נדבה זבח קרבנו--ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל

17 Men hvad qvart blifver af offradt kött intill tredje dagen, det skall uppbrännas i elde.

והנותר מבשר הזבח--ביום השלישי באש ישרף

18 Och om någor äter på tredje dagen af det offrade köttet af hans tackoffer, så blifver han icke tacknämlig, som det offrat hafver, det skall icke heller varda honom tillräknadt, utan det blifver en styggelse. Och hvad själ som deraf äter, hon är brottslig till en missgerning.

ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה--המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא

19 Och det kött, som kommer vid något orent, det skall icke varda ätet, utan uppbrändt i elde. Den der ren är till lekamen, han skall äta det köttet.

והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל--באש ישרף והבשר--כל טהור יאכל בשר

20 Och den själ, som äter af tackoffrens kött, det Herranom tillhörer, hennes orenhet vare öfver henne, och hon skall varda utrotad utu sitt folk.

והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

21 Och om en själ kommer vid något det orent är, vare sig oren menniska, boskap, eller hvad eljest styggeligit är, eller ock äter af tackoffrens kött, det Herranom tillhörer, den skall utrotad varda utu sitt folk.

ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

22 Och Herren talade med Mose, och sade:

וידבר יהוה אל משה לאמר

23 Tala med Israels barn, och säg: I skolen intet fett äta af fä, lambom och getom.

דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז--לא תאכלו

24 Men det feta af ett as, och hvad af vilddjur rifvet är, bruker eder till allahanda nytto; men icke skolen I ätat.

וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו

25 Ty den som äter det feta af den boskap, som Herranom till offer gifven är, den samma själen skall utrotad varda utu sitt folk.

כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה--ונכרתה הנפש האכלת מעמיה

26 I skolen ock intet blod äta, antingen af boskap, eller af foglar, der I bon.

וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה

27 Hvilken själ, som äter något blod, hon skall utrotad varda utu sitt folk.

כל נפש אשר תאכל כל דם--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

28 Och Herren talade med Mose, och sade:

וידבר יהוה אל משה לאמר

29 Tala med Israels barn, och säg: Den som Herranom sitt tackoffer göra vill, han skall ock bära med hvad som Herranom till ett tackoffer tillhörer.

דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה--יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו

30 Han skall med sine hand bärat fram till Herrans offer, nämliga det feta på bröstena skall han frambära, samt med bröstet, att de skola varda ett veftoffer för Herranom.

ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו--את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה

31 Och Presten skall uppbränna det feta på altaret. Och bröstet skall höra Aaron till, och hans söner.

והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו

32 Och den högra bogen skola de gifva Prestenom till häfoffer af deras tackoffer.

ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם

33 Och hvilken ibland Aarons söner offrar blodet af tackoffret, och det feta, han skall ock hafva den högra bogen på sin del.

המקריב את דם השלמים ואת החלב--מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה

34 Ty veftebröstet och häfvebogen hafver jag tagit af Israels barn, af deras tackoffer, och hafver gifvit det Prestenom Aaron och hans söner, till en evig rätt.

כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל

35 Detta är Aarons och hans söners vigelse af Herrans offer, på den dagen då de öfverantvardade vordo till att vara Herranom Prester;

זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה

36 Då Herren böd, på den dagen, då han dem vigde, hvad dem af Israels barnom gifvas skulle, till en evig rätt, allom deras efterkommandom.

אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל--חקת עולם לדרתם

37 Och detta är bränneoffrens lag, spisoffrens, syndoffrens, skuldoffrens, fyllooffrens och tackoffrens;

זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים--ולזבח השלמים

38 Det Herren på Sinai berg Mose böd, den dagen då han böd honom till Israels barn, att de skulle offra deras offer Herranom uti den öknene Sinai.

אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה--במדבר סיני