הלא-צבא לאנוש על- (עלי-) ארץ וכימי שכיר ימיו |
כעבד ישאף-צל וכשכיר יקוה פעלו |
כן הנחלתי לי ירחי-שוא ולילות עמל מנו-לי |
אם-שכבתי-- ואמרתי מתי אקום ומדד-ערב ושבעתי נדדים עדי-נשף |
לבש בשרי רמה וגיש (וגוש) עפר עורי רגע וימאס |
ימי קלו מני-ארג ויכלו באפס תקוה |
זכר כי-רוח חיי לא-תשוב עיני לראות טוב |
לא-תשורני עין ראי עיניך בי ואינני |
כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה (Sheol h7585) |
לא-ישוב עוד לביתו ולא-יכירנו עוד מקמו |
גם-אני לא אחשך-פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי |
הים-אני אם-תנין כי-תשים עלי משמר |
כי-אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי |
וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני |
ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי |
מאסתי לא-לעלם אחיה חדל ממני כי-הבל ימי |
מה-אנוש כי תגדלנו וכי-תשית אליו לבך |
ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו |
כמה לא-תשעה ממני לא-תרפני עד-בלעי רקי |
חטאתי מה אפעל לך-- נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא |
ומה לא-תשא פשעי-- ותעביר את-עוני כי-עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני |