Leviticus 7

1 Haec quoque lex hostiae pro delicto, Sancta sanctorum est:

וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא

2 idcirco ubi immolabitur holocaustum, mactabitur et victima pro delicto: sanguis eius per gyrum altaris fundetur.

במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב

3 Offerent ex ea caudam et adipem qui operit vitalia:

ואת כל חלבו יקריב ממנו--את האליה ואת החלב המכסה את הקרב

4 Duos renunculos, et pinguedinem quae iuxta ilia est, reticulumque iecoris cum renunculis.

ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה

5 et adolebit ea sacerdos super altare: incensum est Domini pro delicto.

והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא

6 Omnis masculus de sacerdotali genere, in loco sancto vescetur his carnibus, quia Sanctum sanctorum est.

כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא

7 Sicut pro peccato offertur hostia, ita et pro delicto: utriusque hostiae lex una erit: ad sacerdotem, qui eam obtulerit, pertinebit.

כחטאת כאשם--תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה

8 Sacerdos qui offert holocausti victimam, habebit pellem eius.

והכהן--המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה

9 Et omne sacrificium similae, quod coquitur in clibano, et quidquid in craticula, vel in sartagine praeparatur, eius erit sacerdotis a quo offertur:

וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת--לכהן המקריב אתה לו תהיה

10 sive oleo conspersa, sive arida fuerint, cunctis filiis Aaron mensura aequa per singulos dividentur.

וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה--לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו

11 Haec est lex hostiae pacificorum quae offertur Domino.

וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה

12 Si pro gratiarum actione oblatio fuerit, offerent panes absque fermento conspersos oleo, et lagana azyma uncta oleo, coctamque similam, et collyridas olei admistione conspersas:

אם על תודה יקריבנו--והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן

13 panes quoque fermentatos cum hostia gratiarum, quae immolatur pro pacificis:

על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו

14 ex quibus unus pro primitiis offeretur Domino, et erit sacerdotis qui fundet hostiae sanguinem.

והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים--לו יהיה

15 cuius carnes eadem comedentur die, nec remanebit ex eis quidquam usque mane.

ובשר זבח תודת שלמיו--ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר

16 Si voto, vel sponte quispiam obtulerit hostiam, eadem similiter edetur die: sed et si quid in crastinum remanserit, vesci licitum est:

ואם נדר או נדבה זבח קרבנו--ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל

17 quidquid autem tertius invenerit dies, ignis absumet.

והנותר מבשר הזבח--ביום השלישי באש ישרף

18 si quis de carnibus victimae pacificorum die tertio comederit, irrita fiet oblatio, nec proderit offerenti: quin potius quaecumque anima tali se edulio contaminaverit, praevaricationis rea erit.

ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה--המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא

19 Caro, quae aliquod tetigerit immundum, non comedetur, sed comburetur igni: qui fuerit mundus, vescetur ex ea.

והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל--באש ישרף והבשר--כל טהור יאכל בשר

20 Anima polluta quae ederit de carnibus hostiae pacificorum, quae oblata est Domino, peribit de populis suis.

והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

21 Et quae tetigerit immunditiam hominis, vel iumenti, sive omnis rei, quae polluere potest, et comederit de huiuscemodi carnibus, interibit de populis suis.

ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

22 Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens:

וידבר יהוה אל משה לאמר

23 Loquere filiis Israel: Adipem ovis, et bovis, et caprae non comedetis.

דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז--לא תאכלו

24 Adipem cadaveris morticini, et eius animalis, quod a bestia captum est, habebitis in varios usus.

וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו

25 Si quis adipem, qui offerri debet in incensum Domini, comederit, peribit de populo suo.

כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה--ונכרתה הנפש האכלת מעמיה

26 Sanguinem quoque omnis animalis non sumetis in cibo, tam de avibus quam de pecoribus.

וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה

27 Omnis anima, quae ederit sanguinem, peribit de populis suis.

כל נפש אשר תאכל כל דם--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

28 Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens:

וידבר יהוה אל משה לאמר

29 Loquere filiis Israel, dicens: Qui offert victimam pacificorum Domino, offerat simul et sacrificium, id est, libamenta eius.

דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה--יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו

30 tenebit manibus adipem hostiae, et pectusculum: cumque ambo oblata Domino consecraverit, tradet sacerdoti,

ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו--את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה

31 qui adolebit adipem super altare, pectusculum autem erit Aaron, et filiorum eius.

והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו

32 armus quoque dexter de pacificorum hostiis cedet in primitias sacerdotis.

ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם

33 Qui obtulerit sanguinem et adipem, filiorum Aaron, ipse habebit et armum dextrum in portione sua.

המקריב את דם השלמים ואת החלב--מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה

34 Pectusculum enim elevationis, et armum separationis tuli a filiis Israel de hostiis eorum pacificis, et dedi Aaron sacerdoti, et filiis eius lege perpetua, ab omni populo Israel.

כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל

35 Haec est unctio Aaron et filiorum eius in ceremoniis Domini die qua obtulit eos Moyses, ut sacerdotio fungerentur,

זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה

36 et quae praecepit eis dari Dominus a filiis Israel religione perpetua in generationibus suis.

אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל--חקת עולם לדרתם

37 Ista est lex holocausti, et sacrificii pro peccato atque delicto, et pro consecratione et pacificorum victimis:

זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים--ולזבח השלמים

38 quam constituit Dominus Moysi in monte Sinai, quando mandabit filiis Israel ut offerrent oblationes suas Domino in deserto Sinai.

אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה--במדבר סיני