Psalmorum 69
1 In finem, pro iis qui commutabuntur. David. Salvum me fac, Deus, quoniam intraverunt aquæ usque ad animam meam.
| למנצח על-שושנים לדוד ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש |
2 Infixus sum in limo profundi et non est substantia. Veni in altitudinem maris, et tempestas demersit me.
| טבעתי ביון מצולה-- ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני |
3 Laboravi clamans, raucæ factæ sunt fauces meæ; defecerunt oculi mei, dum spero in Deum meum.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני--מיחל לאלהי |
4 Multiplicati sunt super capillos capitis mei qui oderunt me gratis. Confortati sunt qui persecuti sunt me inimici mei injuste; quæ non rapui, tunc exsolvebam.
| רבו משערות ראשי-- שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר-- אשר לא-גזלתי אז אשיב |
5 Deus, tu scis insipientiam meam; et delicta mea a te non sunt abscondita.
| אלהים--אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו |
6 Non erubescant in me qui exspectant te, Domine, Domine virtutum; non confundantur super me qui quærunt te, Deus Israël.
| אל-יבשו בי קויך-- אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי ישראל |
7 Quoniam propter te sustinui opprobrium; operuit confusio faciem meam.
| כי-עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני |
8 Extraneus factus sum fratribus meis, et peregrinus filiis matris meæ.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי |
9 Quoniam zelus domus tuæ comedit me, et opprobria exprobrantium tibi ceciderunt super me.
| כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי |
10 Et operui in jejunio animam meam, et factum est in opprobrium mihi.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי |
11 Et posui vestimentum meum cilicium; et factus sum illis in parabolam.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל |
12 Adversum me loquebantur qui sedebant in porta, et in me psallebant qui bibebant vinum.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר |
13 Ego vero orationem meam ad te, Domine; tempus beneplaciti, Deus. In multitudine misericordiæ tuæ, exaudi me in veritate salutis tuæ.
| ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון-- אלהים ברב-חסדך ענני באמת ישעך |
14 Eripe me de luto, ut non infigar; libera me ab iis qui oderunt me, et de profundis aquarum.
| הצילני מטיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים |
15 Non me demergat tempestas aquæ, neque absorbeat me profundum, neque urgeat super me puteus os suum.
| אל-תשטפני שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה |
16 Exaudi me, Domine, quoniam benigna est misericordia tua; secundum multitudinem miserationum tuarum respice in me.
| ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי |
17 Et ne avertas faciem tuam a puero tuo; quoniam tribulor, velociter exaudi me.
| ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני |
18 Intende animæ meæ, et libera eam; propter inimicos meos, eripe me.
| קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני |
19 Tu scis improperium meum, et confusionem meam, et reverentiam meam;
| אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי |
20 in conspectu tuo sunt omnes qui tribulant me. Improperium exspectavit cor meum et miseriam: et sustinui qui simul contristaretur, et non fuit; et qui consolaretur, et non inveni.
| חרפה שברה לבי-- ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי |
21 Et dederunt in escam meam fel, et in siti mea potaverunt me aceto.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ |
22 Fiat mensa eorum coram ipsis in laqueum, et in retributiones, et in scandalum.
| יהי-שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש |
23 Obscurentur oculi eorum, ne videant, et dorsum eorum semper incurva.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד |
24 Effunde super eos iram tuam, et furor iræ tuæ comprehendat eos.
| שפך-עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם |
25 Fiat habitatio eorum deserta, et in tabernaculis eorum non sit qui inhabitet.
| תהי-טירתם נשמה באהליהם אל-יהי ישב |
26 Quoniam quem tu percussisti persecuti sunt, et super dolorem vulnerum meorum addiderunt.
| כי-אתה אשר-הכית רדפו ואל-מכאוב חלליך יספרו |
27 Appone iniquitatem super iniquitatem eorum, et non intrent in justitiam tuam.
| תנה-עון על-עונם ואל-יבאו בצדקתך |
28 Deleantur de libro viventium, et cum justis non scribantur.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל-יכתבו |
29 Ego sum pauper et dolens; salus tua, Deus, suscepit me.
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני |
30 Laudabo nomen Dei cum cantico, et magnificabo eum in laude:
| אהללה שם-אלהים בשיר ואגדלנו בתודה |
31 et placebit Deo super vitulum novellum, cornua producentem et ungulas.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס |
32 Videant pauperes, et lætentur; quærite Deum, et vivet anima vestra:
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם |
33 quoniam exaudivit pauperes Dominus, et vinctos suos non despexit.
| כי-שמע אל-אביונים יהוה ואת-אסיריו לא בזה |
34 Laudent illum cæli et terra; mare, et omnia reptilia in eis.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל-רמש בם |
35 Quoniam Deus salvam faciet Sion, et ædificabuntur civitates Juda, et inhabitabunt ibi, et hæreditate acquirent eam.
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה |
36 Et semen servorum ejus possidebit eam; et qui diligunt nomen ejus habitabunt in ea.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה |
