Psalmorum 44
1 In finem, Filiis Core ad intellectum.
| למנצח לבני-קרח משכיל ב אלהים באזנינו שמענו-- אבותינו ספרו-לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם |
2 Deus auribus nostris audivimus: patres nostri annunciaverunt nobis. Opus, quod operatus es in diebus eorum: et in diebus antiquis.
| אתה ידך גוים הורשת-- ותטעם תרע לאמים ותשלחם |
3 Manus tua gentes disperdidit, et plantasti eos: afflixisti populos, et expulisti eos:
| כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא-הושיעה-למו כי-ימינך וזרועך ואור פניך-- כי רציתם |
4 Nec enim in gladio suo possederunt terram, et brachium eorum non salvavit eos: Sed dextera tua, et brachium tuum, et illuminatio vultus tui: quoniam complacuisti in eis.
| אתה-הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב |
5 Tu es ipse rex meus et Deus meus: qui mandas salutes Iacob.
| בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו |
6 In te inimicos nostros ventilabimus cornu, et in nomine tuo spernemus insurgentes in nobis.
| כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני |
7 Non enim in arcu meo sperabo: et gladius meus non salvabit me.
| כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות |
8 Salvasti enim nos de affligentibus nos: et odientes nos confudisti.
| באלהים הללנו כל-היום ושמך לעולם נודה סלה |
9 In Deo laudabimur tota die: et in nomine tuo confitebimur in sæculum.
| אף-זנחת ותכלימנו ולא-תצא בצבאותינו |
10 Nunc autem repulisti et confudisti nos: et non egredieris Deus in virtutibus nostris.
| תשיבנו אחור מני-צר ומשנאינו שסו למו |
11 Avertisti nos retrorsum post inimicos nostros: et qui oderunt nos, diripiebant sibi.
| תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו |
12 Dedisti nos tamquam oves escarum: et in gentibus dispersisti nos.
| תמכר-עמך בלא-הון ולא-רבית במחיריהם |
13 Vendidisti populum tuum sine pretio: et non fuit multitudo in commutationibus eorum.
| תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו |
14 Posuisti nos opprobrium vicinis nostris, subsannationem et derisum his, qui sunt in circuitu nostro.
| תשימנו משל בגוים מנוד-ראש בלאמים |
15 Posuisti nos in similitudinem Gentibus: commotionem capitis in populis.
| כל-היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני |
16 Tota die verecundia mea contra me est, et confusio faciei meæ cooperuit me.
| מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם |
17 A voce exprobrantis, et obloquentis: a facie inimici, et persequentis.
| כל-זאת באתנו ולא שכחנוך ולא-שקרנו בבריתך |
18 Hæc omnia venerunt super nos, nec obliti sumus te: et inique non egimus in testamento tuo.
| לא-נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך |
19 Et non recessit retro cor nostrum: et declinasti semitas nostras a via tua:
| כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות |
20 Quoniam humiliasti nos in loco afflictionis, et cooperuit nos umbra mortis.
| אם-שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר |
21 Si obliti sumus nomen Dei nostri, et si expandimus manus nostras ad deum alienum:
| הלא אלהים יחקר-זאת כי-הוא ידע תעלמות לב |
22 Nonne Deus requiret ista? ipse enim novit abscondita cordis. Quoniam propter te mortificamur tota die: æstimati sumus sicut oves occisionis.
| כי-עליך הרגנו כל-היום נחשבנו כצאן טבחה |
23 Exurge, quare obdormis Domine? exurge, et ne repellas in finem.
| עורה למה תישן אדני הקיצה אל-תזנח לנצח |
24 Quare faciem tuam avertis, oblivisceris inopiæ nostræ et tribulationis nostræ?
| למה-פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו |
25 Quoniam humiliata est in pulvere anima nostra: conglutinatus est in terra venter noster.
| כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו |
26 Exurge Domine, adiuva nos: et redime nos propter nomen tuum.
| קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך |
