Ecclesiastes 1
1 Verba Ecclesiastæ, filii David, regis Ierusalem.
| דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם |
2 Vanitas vanitatum, dixit Ecclesiastes: vanitas vanitatum, et omnia vanitas.
| הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל |
3 Quid habet amplius homo de universo labore suo, quo laborat sub sole?
| מה יתרון לאדם בכל עמלו--שיעמל תחת השמש |
4 Generatio præterit, et generatio advenit: terra autem in æternum stat.
| דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת |
5 Oritur sol, et occidit, et ad locum suum revertitur: ibique renascens,
| וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו--שואף זורח הוא שם |
6 gyrat per Meridiem, et flectitur ad Aquilonem: lustrans universa in circuitu pergit spiritus, et in circulos suos revertitur.
| הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח |
7 Omnia flumina intrant in mare, et mare non redundat: ad locum, unde exeunt flumina, revertuntur ut iterum fluant.
| כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים--שם הם שבים ללכת |
8 Cunctæ res difficiles: non potest eas homo explicare sermone. Non saturatur oculus visu, nec auris auditu impletur.
| כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע |
9 Quid est quod fuit? Ipsum quod futurum est. Quid est quod factum est? Ipsum quod faciendum est.
| מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש |
10 Nihil sub sole novum, nec valet quisquam dicere: Ecce hoc recens est: iam enim præcessit in sæculis, quæ fuerunt ante nos.
| יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו |
11 Non est priorum memoria: sed nec eorum quidem, quæ postea futura sunt, erit recordatio apud eos, qui futuri sunt in novissimo.
| אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון--עם שיהיו לאחרנה |
12 Ego Ecclesiastes fui rex Israel in Ierusalem,
| אני קהלת הייתי מלך על ישראל--בירושלם |
13 et proposui in animo meo quærere et investigare sapienter de omnibus, quæ fiunt sub sole. Hanc occupationem pessimam dedit Deus filiis hominum, ut occuparentur in ea.
| ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם--לענות בו |
14 Vidi cuncta, quæ fiunt sub sole, et ecce universa vanitas, et afflictio spiritus.
| ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח |
15 Perversi difficile corriguntur, et stultorum infinitus est numerus.
| מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות |
16 Locutus sum in corde meo, dicens: Ecce magnus effectus sum, et præcessi omnes sapientia, qui fuerunt ante me in Ierusalem: et mens mea contemplata est multa sapienter, et didici.
| דברתי אני עם לבי לאמר--אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת |
17 Dedique cor meum ut scirem prudentiam, atque doctrinam, erroresque et stultitiam: et agnovi quod in his quoque esset labor, et afflictio spiritus,
| ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללת ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח |
18 eo quod in multa sapientia multa sit indignatio: et qui addit scientiam, addit et laborem.
| כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב |
