רות 1
| ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו׃ | 1 |
Now it came to pass in the days when the judges ruled, that there was a famine in the land. And a certain man of Bethlehemjudah went to dwell in the country of Moab, he, and his wife, and his two sons.
| ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים מבית לחם יהודה ויבאו שדי מואב ויהיו שם׃ | 2 |
And the name of the man was Elimelech, and the name of his wife Naomi, and the name of his two sons Mahlon and Chilion, Ephrathites of Bethlehemjudah. And they came into the country of Moab, and continued there.
| וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה׃ | 3 |
And Elimelech Naomi’s husband died; and she was left, and her two sons.
| וישאו להם נשים מאביות שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים׃ | 4 |
And they took for themselves wives of the women of Moab; the name of the one was Orpah, and the name of the other Ruth: and they dwelt there about ten years.
| וימותו גם שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה׃ | 5 |
And Mahlon and Chilion died also both of them; and the woman was left without her two sons and her husband.
| ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדה מואב כי פקד יהוה את עמו לתת להם לחם׃ | 6 |
Then she arose with her daughters in law, that she might return from the country of Moab: for she had heard in the country of Moab how that the LORD had visited his people in giving them food.
| ותצא מן המקום אשר היתה שמה ושתי כלתיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה׃ | 7 |
Therefore she went forth from the place where she was, and her two daughters in law with her; and they went on the way to return to the land of Judah.
| ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה יעשה יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי׃ | 8 |
And Naomi said to her two daughters in law, Go, return each to her mother’s house: the LORD deal kindly with you, as ye have dealt with the dead, and with me.
| יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה׃ | 9 |
The LORD grant you that ye may find rest, each of you in the house of her husband. Then she kissed them; and they lifted up their voice, and wept.
| ותאמרנה לה כי אתך נשוב לעמך׃ | 10 |
And they said to her, Surely we will return with thee to thy people.
| ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים׃ | 11 |
And Naomi said, Turn again, my daughters: why will ye go with me? are there yet any more sons in my womb, that they may be your husbands?
| שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים׃ | 12 |
Turn again, my daughters, go your way; for I am too old to have an husband. If I should say, I have hope, if I should have an husband also to night, and should also bear sons;
| הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי מר לי מאד מכם כי יצאה בי יד יהוה׃ | 13 |
Would ye wait for them till they should be grown? would ye restrain yourselves from having husbands? nay, my daughters; for it grieveth me much for your sakes that the hand of the LORD hast gone out against me.
| ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה׃ | 14 |
And they lifted up their voice, and wept again: and Orpah kissed her mother in law; but Ruth clung to her.
| ותאמר הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה שובי אחרי יבמתך׃ | 15 |
And she said, Behold, thy sister in law hath gone back to her people, and to her gods: return thou after thy sister in law.
| ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי׃ | 16 |
And Ruth said, Entreat me not to leave thee, or to turn away from following thee: for where thou goest, I will go; and where thou lodgest, I will lodge: thy people shall be my people, and thy God my God:
| באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך׃ | 17 |
Where thou diest, will I die, and there will I be buried: the LORD do so to me, and more also, if any thing but death shall part thee and me.
| ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה׃ | 18 |
When she saw that she was steadfastly resolved to go with her, then she finished speaking to her.
| ותלכנה שתיהם עד באנה בית לחם ויהי כבאנה בית לחם ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי׃ | 19 |
So they two went until they came to Bethlehem. And it came to pass, when they had come to Bethlehem, that all the city was moved about them, and they said, Is this Naomi?
| ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד׃ | 20 |
And she said to them, Call me not Naomi, call me Mara: for the Almighty hath dealt very bitterly with me.
| אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי׃ | 21 |
I went out full, and the LORD hath brought me home again empty: why then call ye me Naomi, seeing the LORD hath testified against me, and the Almighty hath afflicted me?
| ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים׃ | 22 |
So Naomi returned, and Ruth the Moabitess, her daughter in law, with her, who returned from the country of Moab: and they came to Bethlehem in the beginning of barley harvest.
