תהילים 74
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃ | 1 |
A maschil of Asaph. God, why have you rejected us forever? Why does your anger burn against the sheep of your pasture?
| זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃ | 2 |
Call to mind your people, whom you purchased in ancient times, the tribe whom you have redeemed to be your own heritage, and Mount Zion, where you live.
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃ | 3 |
Come look at the complete ruins, all the damage that the enemy has done in the holy place.
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃ | 4 |
Your adversaries roared in the middle of your appointed place; they set up their battle flags.
| יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃ | 5 |
They hacked away with axes as in a thick forest.
| ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃ | 6 |
They smashed and broke down all the engravings; they broke them with axes and hammers.
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃ | 7 |
They set your sanctuary on fire; they desecrated where you live, knocking it to the ground.
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃ | 8 |
They said in their hearts, “We will destroy them all.” They burned up all of your meeting places in the land.
| אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃ | 9 |
We do not see any more signs; there is no prophet any more, and no one among us knows how long this will last.
| עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃ | 10 |
How long, God, will the enemy throw insults at you? Will the enemy blaspheme your name forever?
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃ | 11 |
Why do you hold back your hand, your right hand? Take your right hand from your garment and destroy them.
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃ | 12 |
Yet God has been my king from ancient times, bringing salvation on the earth.
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃ | 13 |
You divided the sea by your strength; you smashed the heads of the sea monsters in the waters.
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃ | 14 |
You crushed the heads of leviathan; you fed him to those living in the wilderness.
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃ | 15 |
You broke open springs and streams; you dried up flowing rivers.
| לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃ | 16 |
The day is yours, and the night is yours also; you set the sun and moon in place.
| אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃ | 17 |
You have set all the borders of the earth; you have made summer and winter.
| זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃ | 18 |
Call to mind how the enemy hurled insults at you, Yahweh, and that a foolish people has blasphemed your name.
| אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃ | 19 |
Do not give the life of your dove to a wild animal. Do not forget forever the life of your oppressed people.
| הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃ | 20 |
Remember your covenant, for the dark regions of the land are full of places of violence.
| אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃ | 21 |
Do not let the oppressed be turned back in shame; let the poor and oppressed praise your name.
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃ | 22 |
Arise, God; defend your own honor; call to mind how fools insult you all day long.
| אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃ | 23 |
Do not forget the voice of your adversaries or the uproar of those who continually defy you.
