תהילים 62

1 למנצח על ידותון מזמור לדוד אך אל אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי׃

Til songmeisteren, for Jedutun; ein salme av David. Einast hjå Gud er mi sjæl still, frå honom kjem mi frelsa.

2 אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט רבה׃

Einast han er mitt fjell og mi frelsa, han er mi borg, dei skal ikkje rikka meg mykje.

3 עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה׃

Kor lenge vil de alle storma inn på ein mann, brjota honom ned som ein hallande mur, ein nedrapa vegg?

4 אך משאתו יעצו להדיח ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו סלה׃

Dei samråder seg berre um å støypa honom ned frå hans høgd. Dei likar lygn. Med munnen velsignar dei, men i hjarta bannar dei. (Sela)

5 אך לאלהים דומי נפשי כי ממנו תקותי׃

Einast hjå Gud ver still, mi sjæl, for frå honom kjem mi von.

6 אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט׃

Einast han er mitt fjell og mi frelsa, mi borg, dei skal ikkje rikka meg.

7 על אלהים ישעי וכבודי צור עזי מחסי באלהים׃

Hjå Gud er mi frelsa og mi æra; mitt sterke fjell, mi livd er i Gud.

8 בטחו בו בכל עת עם שפכו לפניו לבבכם אלהים מחסה לנו סלה׃

Lit på honom all tid, folk, renn dykkar hjarta ut for hans åsyn! Gud er livd for oss. (Sela)

9 אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד׃

Berre fåfengd er menneskjesøner, lygn er mannesøner. I vegtskåli stig dei upp - lettare enn fåfengd alle saman.

10 אל תבטחו בעשק ובגזל אל תהבלו חיל כי ינוב אל תשיתו לב׃

Lit ikkje på vald, og set ikkje fåfengd von til ran! Når buet veks, fest ikkje hjarta ved det!

11 אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי כי עז לאלהים׃

Ein gong hev Gud sagt, tvo gonger hev eg høyrt dette, at styrke høyrer Gud til.

12 ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו׃

Og hjå deg, Herre, er miskunn, for du gjev kvar ein etter hans gjerning.