תהילים 50

1 מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו׃

Ein Psalm Asaphs. Gott, Gott Jahwe, redet und ruft der Erde vom Aufgang der Sonne bis zu ihrem Untergang.

2 מציון מכלל יפי אלהים הופיע׃

Aus Zion, der Krone der Schönheit, strahlt Gott auf.

3 יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃

Unser Gott kommt und schweigt nicht. Verzehrendes Feuer geht vor ihm her, und rings um ihn stürmt es gewaltig.

4 יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׃

Er ruft dem Himmel droben zu und der Erde, damit er sein Volk richte:

5 אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח׃

“Versammelt mir meine Frommen, die den Bund mit mir beim Opfer schlossen!”

6 ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה׃

Da verkündigte der Himmel seine Gerechtigkeit; denn Gott ist Richter. (Sela)

7 שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי׃

“Höre, mein Volk, laß mich reden; Israel, laß mich wider dich zeugen: Gott, dein Gott, bin ich!

8 לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃

“Nicht wegen deiner Opfer will ich dich zur Rede setzen - sind doch deine Brandopfer beständig vor mir!

9 לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים׃

“Ich mag nicht Farren aus deinem Hause nehmen, noch Böcke aus deinen Hürden.

10 כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף׃

“Denn mein sind alle Tiere des Waldes, das Vieh auf den Bergen mit ihren Tausenden.

11 ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי׃

“Ich kenne alle Vögel auf den Bergen, und was sich im Gefilde regt, ist mir bewußt.

12 אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה׃

“Wenn mich hungerte, würde ich dir's nicht sagen; denn mein ist der Erdkreis und was ihn füllt.

13 האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה׃

“Esse ich etwa das Fleisch von Stieren oder trinke ich das Blut von Böcken?

14 זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך׃

“Opfere Gott Dank, so wirst du dem Höchsten deine Gelübde bezahlen!

15 וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃

“Und rufe mich an am Tage der Not: ich will dich erretten und du sollst mich preisen!”

16 ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך׃

Zum Gottlosen aber spricht Gott: “Was hast du meine Satzungen herzuzählen und nimmst meinen Bund in deinen Mund,

17 ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃

“während du doch Zucht hassest und meine Worte hinter dich wirfst?

18 אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃

“Wenn du einen Dieb sahst, so liefst du mit ihm und mit Ehebrechern hattest du Gemeinschaft.

19 פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃

“Du lässest deinen Mund sich frei in Bosheit ergehen, und deine Zunge flicht Betrug.

20 תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי׃

“Du sitzest da, redest wider deinen Bruder, bringst Beschimpfung auf den Sohn deiner Mutter.

21 אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך׃

“Solches thatest du, und ich schwieg. Da meintest du, ich sei ganz wie du. “Aber ich will dich zur Rechenschaft ziehn und dir's vor Augen stellen!

22 בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל׃

“Merkt doch dies, die ihr Gottes vergeßt, daß ich nicht hinwegraffe, ohne daß jemand zu retten vermag.

23 זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים׃

“Wer Dank opfert, ehrt mich, und wer unsträflich wandelt, den will ich seine Lust sehen lassen an Gottes Heil!”